הדפס      שלח לחבר

חברות ישראליות נתקלות פעמים רבות בצורך להזמין מבקרים עסקיים לישראל, למשך זמן קצר, ולצרכים מגוונים כגון: השתתפות בכנס או הדרכה, העברת מידע פנים ארגוני, התקנת ציוד חדיש, השתתפות בצוות מו"פ וכו'. מעבר לקשיים הביורוקרטים הכרוכים בטיפול בקבלת היתרים למבקרים, נדרשת החברה לא אחת לשאלה האם מדובר בביקור עסקי או בביקור לצרכי עבודה. היכן נופל הקו הדק שבין ביקור עסקי לעבודה? ללא ספק, זיהוי מוטעה של סוג הביקור בישראל, עלול - במקרה הטוב - לגרום לעיכובים בהתרת כניסתו של המבקר לישראל ובמקרה הפחות טוב להביא לסירוב כניסתו לישראל.

משרד הפנים מקיים שני סוגי אשרות המתאימות לאוכלוסייה העסקית: האחת הינה אשרת ב-1 המיועדת למומחים הצפויים לעבוד בישראל והשנייה הינה ב-2 המיועדת למבקרים עסקיים. חוק הכניסה לישראל אינו מבהיר מתי יחשב הביקור כביקור עסקי ומתי ייחשב ככניסה לצורכי עבודה. חוסר הבהירות בהגדרות החוק גורמות לא אחת לכך שחברה המזמינה מבקר עסקי נמצאת בסיכון שפקידי ביקורת הגבולות יגיעו למסקנה כי הביקור הינו למטרת עבודה. מסקנה זו עלולה להביא לאיסור כניסתו של המבקר לישראל תוך גירושו המיידי למדינת מוצאו.

בהעדר הבחנה ברורה וחד משמעית בחוק ביחס לשוני שבין ביקור עסקי ועבודה, נמצאים לא אחת מנהלי החברה המזמינה בפני הצורך לבצע אבחון מדויק של סוג האשרה הנדרשת. טעות בשיקול דעתם עלולה כאמור לגרום לסירוב כניסתם של המבקרים העסקיים בישראל, לאי נעימות גדולה למנהלי החברה ובמקרים מסוימים אף לאיבוד לקוח פוטנציאלי של החברה מחו"ל.

להנפקת אשרת מבקר עסקי נדרשים בעיקר אזרחי מדינות מזרח אירופה, דרום אמריקה והמזרח הרחוק. אשרה זו תונפק עבורם בקונסולית ישראל במדינת מגוריהם, זאת לאחר אישור הבקשה במשרד הפנים בישראל. התהליך דורש בדרך כלל עד ארבעה שבועות ממועד הגשת הבקשה. אזרחי מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה ומדינות נוספות יכולים לקבל אשרת מבקר עסקי בנמל הכניסה לישראל.

להנפקת אשרת עבודה נדרש כל אזרח תושב חוץ, טרם תחילת העסקתו בישראל. אורכו הממוצע של התהליך הנו 12 שבועות ממועד הגשת הבקשה והוא מבוצע בחלקו בישראל ובחלקו בקונסוליה בחו"ל.

לצורך הגדרת ה"תחום האפור" והבעייתי בו נדרשת הכרעה ביחס לחלופות האשרה, נציג להלן את החלופות הקלאסיות לאשרות:

אשרת מבקר - מאפשרת ביקור עסקי קצר בישראל, המיועד לצורך קיום פגישות עסקיות וישיבות הנהלה של החברה.
אשרות עבודה - מאפשרת הצבת מומחה בישראל לתקופה מסוימת, במהלכה צפוי המומחהלבצע עבודה פרודוקטיבית - יצרנית בישראל (לדוגמא: חבר בצוות מו"פ, מנהלשלוחה של החברה בישראל, מדען הצפוי לעבוד בישראל וכו').

התחום האפור כולל את כל המקרים בהם הביקור בישראל נדרש למשך זמן אשר אינו ארוך באופן יחסי, בין חודש לשלושה חודשים, אשר במהלכו יבצע המבקר פעולות החורגות מתחום המפגשים העסקיים הרגילים ואשר הדרך הנכונה לתאר אותם תהיה עבודה: לדוגמא: התקנת מכונות, השתתפות בצוות מו"פ, העברת ידע באמצעות עובד וכו'.

המנהל הישראלי נדרש להפעיל את שיקול דעתו במקרים אלה. דע עקא, במקרים רבים אין למנהלים את הניסיון הנדרש לבצע שיקול מושכל זה. אבן הבוחן העיקרית לנכונות ההחלטה תהיה לעולם התרת או אי התרת כניסתו לישראל של המבקר במועד לנמל הכניסה לישראל. כל ניסיון לשינוי החלטת ביקורות הגבולות נדון בדרך כלל מראש לכישלון. זאת בשל חוסר הרצון לשיתוף הפעולה של ביקורת הגבולות עם החברות העסקיות.

על מנת לבצע החלטה מושכלת ביחס לסוג האשרה הנדרשת, אנו ממליצים לבדוק תחילה את מאפייני הביקור הצפוי בישראל. כך למשל, במידה והביקור יוצר תפוקה כלשהי בישראל, אזי כי מדובר בעבודה להבדיל מביקור עסקי. לדוגמא, ביקור לצורך התקנת מכונה חדשה במפעל, יוצר תפוקה בישראל ולפיכך דורש קבלת היתר עבודה טרם הכניסה. דוגמא נוספת הינה כניסה לצורך השתתפות פעילה בצוות מחקר ופיתוח, אשר גורמת להגברת תפוקת הצוות בישראל ולפיכך נחשבת בדרך כלל כעבודה.

משך הביקור הינו בעל "רלוונטיות שלילית", כלומר ביקור ארוך יוצר חזקה ניתנת לסתירה של ביקור למטרת עבודה, אולם ביקור קצר אינו יוצר חזקה של ביקור עסקי בהכרח.

להלן מספר דוגמאות בהן החליטו פקידי ביקורת הגבולות כי מדובר בכניסה לצורך עבודה להבדיל מביקור עסקי רגיל. אנו ממליצים לכלול טיפים אלו בעת עריכת התדריך למבקר, טרם היציאה לישראל:

כאשר המבקר הגיע לישראל עם מזוודות רבות.

כאשר המבקר הציג כרטיס ביקור המציג את תפקידו בישראל.

כאשר המבקר הגיע עם כרטיס "פתוח" לישראל.

כאשר המבקר לווה ע"י כל בני משפחתו, אשר הצהירו בגאון על כוונותיהם להישאר בישראל בשנת הלימודים הבאה.

כאשר המבקר שהה בישראל זמן רב יותר מאשר בחו"ל בשלושת החודשים אשר קדמו לביקור.

כאשר המבקר הצהיר במפורש על מהות העבודה (DJ במסיבת סילבסטר לא הורשה להיכנס לישראל לצורך כך).

במקרים בהם ניתן לצפות מראש סיכוי לבעיות, רצוי להתייעץ מראש ביחס למועד הכניסה הצפוי עם עורכי הדין של החברה כדי לקבל הנחיות מתאימות. כך למשל, כאשר מדובר במבקרים עסקיים בעלי אזרחות של מדינות העלולות לעורר חשד לפיו הגיעו המבקרים למטרת עבודה, יומלץ בפניהם שלא להגיע לישראל בשעות הלילה ובסופי שבוע, וכן להימנע מלהיכנס לישראל במעברי הגבול היבשתיים, אשר אינם מורגלים בכניסות של מבקרים עסקיים.

רצוי גם לצייד את המבקרים בתוכנית ביקור מפורטת ובמכתב הזמנה הכולל שמות ומספרי טלפון של אנשי קשר אליהם יוכלו אנשי ביקורת הגבולות או משרד הפנים להתקשר במידת הצורך. הכנה מראש והצטיידות באשרה מתאימה טרם הכניסה לישראל, תאפשר לחברה "ראש שקט" ותמנע אי נעימויות והשלכות רחבות היקף של תדמית החברה הישראלית במסגרת מקבלי ההחלטות בחו"ל (ושלוחות של קונצרן האם, קניינים פוטנציאלים, עובדי חברה וכו'..).

לאחרונה נתקלנו במצבים בהם נתבעו מנהלים בחברות שונות באופן אישי עקב מחדלים בטיפול באשרה מתאימה עבור מבקרי החברה מחו"ל. במקרים מסוימים סורבה כניסתם של המבקרים לישראל, והדבר צוין בדרכוני המבקרים. בעקבות כך, נתקלו אלו בבעיות בקבלת אשרה למדינות נוספות בעולם, בשל היותם "מסורבי כניסה לישראל".

בימים אלו נערכת ועדת עובדים זרים בלשכת עורכי הדין, בשיתוף עם הפורום הישראלי לרילוקיישן, לשינוי החוק ביחס למבקרים עסקיים לישראל, באופן אשר יאפשר סוג אשרה ייחודית למבקרים עסקיים, תוך קיום "מסלול ירוק" לחברות העסקיות המעונינות להזמין מבקרים עסקיים. היעד הינו כי בדומה לאשרת השנגן הנהוגה באירופה, יגדיר החוק באופן ברור יותר את סוג הפעילות המותרת בישראל תחת אשרה זו.

* עו"ד עמית עכו, הנו מנהל מחלקת גלובל קורפורייט רילוקיישן במשרד עו"ד קן-תור שוורץ. עו"ד עכו משמש כנציג-ישראל וכחבר בארגון עורכי הדין של מדינות המזרח הרחוק IPBA. כתובת דוא"ל : amit@ksvisa.com