בעקבות "הסערה" שעורר תיקון סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, המגביל את זכאותם של ישראלים החיים בחו"ל (לרבות עובדים ישראלים ב-Relocation) לקבל שירותים רפואיים בישראל עם חזרתם ארצה. וכן, בעקבות פניות רבות שהגיעו אלי ממנהלי Relocation בחברות, חשבתי לנכון, לרכז עבורכם את כל השאלות והתשובות הקשורות לתיקון.
מהו תיקון ס' 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי?
תיקון ס' 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי מסדיר את סוגיית הזכאות לזכויות רפואיות בישראל של ישראלים החוזרים מחו"ל לשהות של קבע בישראל. התיקון נכנס לתוקף החל מ- 1/3/2003.
1. לפי התיקון, מתי נשללת הזכות של ישראלי בחו"ל לקבל שירותים רפואיים בישראל?
א. ישראלי השוהה בחו"ל שנתיים ומעלה, לאחר 1 במרץ 2001, ומוכר כתושב ישראל ואינו משלם דמי ביטוח בריאות למוסד לביטוח לאומי בישראל או מפגר בתשלומיו יותר מ-12 חודשים, לא יהיה זכאי לשירותים רפואיים בעת חזרתו לישראל לשהות קבע, כל זמן תקופת ההמתנה הקבועה בחוק .
ב. ישראלי השוהה בחו"ל שאינו מוכר כתושב ישראל (גם אם שילם דמי ביטוח לאומי! ), לא יהיה זכאי לשירותים רפואיים בעת חזרתו לישראל לשהות קבע כל זמן תקופת ההמתנה המצטברת עפ"י חוק.
2. למה תוקן החוק?
משרד הבריאות מצא כי חלקם הגדול של הישראלים השוהים שהיית קבע בחו"ל, חוזרים לישראל או, בעת התפרצות מחלה קשה, או בהגיעם לגיל פנסיה.
נוצר מצב שבשנים בהן הישראלים בחו"ל בריאים, הם משלמים מיסים למערכות בריאות בחו"ל לעומת זאת בשנים שהם חולים , הם מנצלים את שירותי הבריאות בישראל. לפיכך הוחלט לקבוע תקופות המתנה שיחייבו את החולה להמשיך ולקבל טיפול במדינה בה שילם מיסים ו/או ביטוח רפואי או לחילופין, לחייבו לשלם סכום נכבד, כשנה מראש לפני חזרתו לישראל.
3. מתי יכול ישראלי השוהה בחו"ל שנשללה זכותו לשירותים רפואיים, לקבלה בחזרה?
התיקון לחוק קובע תקופת המתנה של חודשיים בגין כל שנת היעדרות מישראל. תקופת ההמתנה המינימאלית הינה - 4 חודשים (היות והיא חלה רטרואקטיבית על השנתיים הראשונות בחו"ל). תקופת ההמתנה המקסימלית עומדת על 24 חודשים.
4. מהי תקופת ההמתנה ?
תקופה בה הישראלי החוזר לשהות קבע בארץ, אינו זכאי לשירות רפואי בקופת חולים ע"י המוסד לביטוח לאומי. אורך תקופת ההמתנה נקבע בהתאם לתיקון ס' 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי , חודשיים בגין כל שנת היעדרות מישראל והיא יכולה לנוע בין 4 ל-24 חודשים.
5. מהי שנת היעדרות לפי התיקון לחוק ?
שנת היעדרות מן הארץ נחשבת לשנה שבמהלכה התגורר תושב ישראל 182 ימים לפחות, גם אם לא ברציפות, מחוץ לישראל.
6. מי פטור והתיקון לחוק אינו חל עליו?
א. עולה לראשונה ( לפי חוק השבות )
ב. ילדים מתחת לגיל 18 .
ג. עובדי המדינה בשליחות מטעמה , עד 5 שנות שליחות בחו"ל.
ד. סטודנטים לתואר ראשון ותואר שני בחו"ל ,התואר חייב להיות מוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה , עד 5 שנות לימוד בחו"ל בלבד. לאחר מכן אינם מוכרים כתושבי ישראל.
ה. עובדים מטעמן של חברות ישראליות שמשכורתם משולמת בישראל והם שומרים על זכויותיהם בביטוח לאומי עד 5 שנות עבודה בחו"ל, לאחר מכן אינם מוכרים כתושבי ישראל (יש לשים לב כי במקרה זה יש לשלם מס הכנסה בישראל) .
7. עד מתי ישראלי בחו"ל יכול לשלם למוסד לביטוח לאומי ולשמור על זכויותיו ?
ישראלי בחו"ל יכול לשמור על זכויותיו במוסד לביטוח לאומי באמצעות תשלום חודשי קבוע, כל זמן שהינו מוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי כתושב ישראל. לאחר 5 שנות שהייה בחו"ל, הוא אינו נחשב כתושב ישראל. כספו מוחזר ע"י המוסד לביטוח לאומי רטרואקטיבית ומרגע זה, חל עליו תיקון ס' 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. תקופת ההיעדרות לחישוב תקופת ההמתנה תהא מועד עזיבתו את ישראל.
8. האם לאור הרפורמה במס, יש קשר בין תשלום לביטוח לאומי ובין מס הכנסה?
תשלום דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי שומר על הזכויות הרפואיות רק למי שנחשב תושב ישראלי (עד 5 שנים ובהתאם למבחן התושבות). במידה ודמי הביטוח הלאומי משולמים, יש לקחת בחשבון כי שמירה על התושבות באמצעות התשלום, פירושה תושבות לצרכיי מס הכנסה ועל כן יש לשלם מס.
9. האם ניתן לפדות את תקופת ההמתנה על פי תיקון ס' 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, במידה ואין לתושב החוזר זכויות רפואיות ונקבעה לו תקופת המתנה ?
ניתן לשלם תשלום חודשי מיוחד למוסד לביטוח לאומי, 12 חודשים לפני החזרה הקבועה לישראל בסך חודשי של כ - 4900 ₪ לחודש למבוגר (סה"כ כ - 58,000 ₪ למבוגר), כמו כן, אין לפגר בתשלום החודשי המיוחד יותר משלושה חודשים.
10. מהו מבחן התושבות ? איך קובעים מיהו תושב ישראל?
א. אין הגדרה חד משמעית לגבי מיהו תושב ישראל .
ב. אין דרך לדעת מראש מי עדיין מוגדר כתושב ישראל ומי לא.
ג. קביעת התושבות מתבצעת לאחר מילוי טופס "שאלון התושבות" בן 5 עמודים, שלפיו נקבעת הזיקה לישראל במהלך תקופת השהות בחו"ל.
ד. הטופס כולל שאלות כגון: היכן התקבלה המשכורת, האם יש נכסים בישראל, האם יש חשבונות בנק בישראל, מקום שהותם של כל בני המשפחה ועוד' .
ה. המבחן הקובע הוא מבחן מרכז החיים של אותו ישראלי החי בחו"ל .
ו. בביטוח לאומי קיים נוהג שלפיו לאחר 5 שנים של שהיית ישראלי בחו"ל, מעמד התושבות מתבטל והנ"ל לא מוכר עוד כתושב ישראל בעיני המוסד לביטוח לאומי.
אני תקווה כי עכשיו התיקון לחוק יותר מובן ותוכלו לדעת כיצד לכלכל את צעדיכם בעתיד, כאשר תרצו לחזור לישראל.
אם עדיין נשארו לכם שאלות, אשמח להשיב.
