הדפס      שלח לחבר

כפי שכבר רובנו יודעים, שליחת עובד ישראלי לחו"ל לתקופת relocation כרוכה, בדרך כלל, בפיטורי העובד מהחברה בישראל וניתוק קשר העובד-מעביד עם החברה. מגמה זאת קיימת כבר שנים רבות אך היא הפכה לדפוס פעולה סטנדרטי בשנים האחרונות . לפי סקר שערכה חברת ORI בסוף 2004 תשע מתוך כל עשרה עובדים ישראליים הנשלחים ל-relocation מפוטרים מהחברה הישראלית ומועסקים על ידי חברה מקומית בארץ היעד. הקטליזטור לדפוס פעולה זה הייתה הרפורמה במס (ינואר 2003) שהפכה את בסיס המס מטריטוריאלי לפרסונלי והעלתה את המוטיבציה של החברה המשלחת והעובד הנשלח (מוטיבציה המוזנת במידה רבה מייעוץ המס בנושא) לבסס את ארץ היעד כמקום בו נמצא "מרכז האינטרסים" של העובד ולנתק כל קשר עם ישראל.

כמו במקרים רבים אחרים, "משיכת השמיכה בחוזקה לכיוון הרגליים" (או הראש, תלוי בעיני המסתכל) חושפת חלקים אחרים. אחד החלקים ה"נחשף לאוויר הקר" כתוצאה מניתוק קשר העובד - מעביד הוא הביטחון הפנסיוני של ה - expatriate. הביטחון הפנסיוני של העובד הישראלי נרכש באמצעות תכניות ביטוח המנהלים וקרנות הפנסיה וכולל שלושה רכיבים:

חסכון פנסיוני

ביטוח אבדן כושר עבודה

ביטוח חיים.

ניתוק קשרי העובד-מעביד מביאים, בדרך כלל, לסגירת התכניות הפנסיוניות של העובד בישראל וגורמת לו ל"חשיפות" הבאות:

• הפסקת החסכון הפנסיוני לתקופה של מספר שנים (תקופה העשויה להגיע למספר רב של שנים במקרה של עובד שנשלח ליותר מתקופת relocation אחת במהלך הקריירה המקצועית שלו) יוצרת "חורים שחורים" שיטפחו על פניו של העובד בעת היציאה לפנסיה.
  
• במקרה של אובדן כושר העבודה בתקופת השליחות לא יהיה לעובד כיסוי ביטוחי מתאים. רוב החברות רוכשות אמנם לעובדים בחו"ל תכניות ביטוח אבדן כושר עבודה מקומיות. אך תכניות ביטוח אלו הן חסרות תועלת, בדרך כלל, מאחר והן דורשות שהעובד יישאר בארץ בה בוצע הביטוח כדי להיות זכאי לקצבת אבדן כושר העבודה. ברור שהדבר הראשון שיעשה העובד, במקרה של אובדן כושר העבודה, יהיה לחזור לארץ.
  
• בעיה אחרת של ביטוחי החיים ואבדן כושר העבודה בחו"ל הוא שברבות מהפוליסות פוטרת חברת הביטוח את עצמה מאחריות במידה והאירוע המחייב אירע באזור המוגדר כאזור טרור. מיותר לציין את סיווגה של ישראל בנושא זה ואת העובדה שהעובד ימשיך להגיע לישראל במהלך השליחות הן לנסיעות עסקיות והן לביקורי מולדת.
  
• כשיחזור העובד לישראל ויבקש לפתוח תכנית פנסיונית חדשה הוא יידרש לעבור בדיקות רפואיות. במידה והבדיקות יגלו שבמהלך שנות השליחות התפתחה אצל העובד מחלה כרונית היא תוחרג מהביטוח ותשאיר את העובד ללא ביטוח חיים ואבדן כושר עבודה אפקטיביים.
  
  

מול החשיפות הנ"ל יכול הארגון, ומנהל משאבי האנוש שלו, לנקוט בשתי גישות עקרוניות: הגישה "האופרטיוניסטית" (גישת זב"ש: זאת הבעיה שלו): "העובד הוא בן אדם בוגר, הוא יודע לקראת מה הוא הולך והוא יכול, במידה והוא מעוניין בכך, להמשיך להפריש לתכנית הביטוח הפנסיוני שלו בכוחות עצמו". במידה ואתה מאמץ גישה זאת אתה יכול להפסיק את קריאת המאמר כבר בשלב זה. מומלץ לך, בכל זאת לקחת בחשבון שאין הרבה חברות ישראליות שעמדו במבחן "האלמנה על מדרגות ההנהלה". חברה ישראלית יכולה להצהיר שוב ושוב שהאחריות היא של העובד. בפועל, רב החברות הישראליות לא יוכלו להרשות לעצמן ל"נטוש" עובד במצבי קטסטרופה.
הגישה "המחויבת": "נכון שפיטרנו את העובד - אך בפועל לא נפטרנו ממנו...". גישה זאת מכירה במציאות שלפיה כל בעיה מהותית שתתעורר ביחס לעובד ישראלי - תתגלגל חזרה אל דלתה של החברה בישראל.

במידה והחברה מאמצת גישה זאת מומלץ לה לשקול את הצעדים הבאים:

• לספק לעובד ייעוץ מקצועי ביחס לביטוח הפנסיוני שלו במהלך השליחות בחו"ל. מניסיוננו, יעוץ שכזה מעלה את תחושת הביטחון של העובד לקראת השליחות בחו"ל ומגדיל, במידת מה, את הסיכוי שהוא ינקוט בצעדים נכונים בנושא זה.
  
• להתאים את "סל הביטוח" של העובד לצרכים המיוחדים של expatriate . רב החברות מעבירות את העובד הישראלי לחברה המקומית בארץ היעד מבלי לבדוק מה הן הטבות הביטוח הפנסיוני המקומיות ומבלי לנסות ולהתאים אותן לעובדה שבסופו של דבר העובד הישראלי הוא בעל צרכים מיוחדים בנושא זה. כך לדוגמא, ניתן למצוא במקרים רבים פוליסת ביטוח אבדן כושר עבודה המכסות מצב בו העובד לא נשאר בארץ בה בו בוצע הביטוח.
  
• לעודד את העובד לקיים חסכון סוציאלי חליפי במשך תקופת השליחות. במדינות רבות קיימות תכניות מקומיות של חסכון פנסיוני וולנטרי (כמו תכנית ה-401(K) בארה"ב ותכנית ה-CPF בסינגפור). חסכון בתכניות כאלו יכול לפצות, במידה מה, על חוסר הרציפות של חיסכון פנסיוני בישראל.
  
• להנחות את העובד לשמור את מסגרת ה"ריסק" (ביטוח החיים וביטוח אבדן כושר העבודה) של ביטוח המנהלים (אפשרי, ברב המקרים, לתקופה של ארבע שנים) ושל קרן הפנסיה (מוגבל לתקופה של שנתיים). נכון שמקרה שכזה מחליש העובד את טענת הניתוק של מישראל. מצד שני, לא ידוע עד היום על מקרה אחד של expatriate ישראלי שנדרש לשלם מסים על תקופת שהותו בחו"ל בגלל שמירה על ביטוח החיים ביטוח כושר העבודה שלו בארץ.
  
  

* Israel Fruman is the Managing Director of ORI, the leading Global HR and Relocation company in Israel. E-mail: israelf@oriil.com