מי היה מאמין, לא לפני שנים רבות כל כך, שחומת ברלין תיפול אי פעם, שארצות "מפחידות" כמו צ'כיה, בולגריה או רומניה תהיינה כל כך אטרקטיביות לתיירים בכלל ולישראלים בפרט המושקעים שם בעסקי נדל"ן שונים ומשונים. מי היה מאמין שמטוסי חברות התעופה הישראלית, הירדנית והמצרית יפקדו בתדירות יומית את נמלי התעופה של כל אחת מהן, למרות כל הבעיות והקשיים הקיימים עדיין.
גם אם בעתיד הקרוב, לא נראה כנראה את סולל בונה מקימה שיכונים לתפארת בפרברי בגדד, את מוטי זיסר מקים קניונים בבצרה ואת תנובה מוכרת יופלה בסופרמרקטים בגדדיים, לעולם אין לדעת לאיזה הפתעות אנו צפויים....
כהכנה ראשונית לקראת פעילות כזאת, ערכה חברת מרסר העולמית סקר יוקר מחייה מקיף בבגדד בחודש מאי 2004. כתבה זו באה לסכם כמה מהנקודות המרכזיות שנמצאו.
עיראק מדורגת כמקום השרות הנוקשה ביותר לעובדים בהצבה בינלאומית כאשר איכות החיים בבגדד מדורגת כאחרונה בין 215 המדינות שנסקרו ע"י חברת מרסר.
מצד שני, על מנת לשקם את המדינה, נדרשת מומחיות של מוצבים בינלאומיים בתחומים שונים ולכן חברות צריכות עדיין לשכנע עובדים לעבוד שם.
כתבה זו תסרוק מדיניות וכללים שפותחו בשיתוף פעולה עם החברות הנאלצות לעבוד בעיראק ואשר לוקחות כמובן בחשבון את רמת הסיכון האישי הגבוהה מאוד כאשר מוצב בינלאומי מקבל עליו משרה מעין זו.
סידורי כניסה ובטחון
לא ניתן לכתוב מסמך כלשהו על עיראק מבלי להתייחס לבעיית המפתח במדינה זאת כיום: סידורי הכניסה והביטחון.
פעילותו של נמל התעופה הבינ לאומי של עיראק הינה מוגבלת למדי לשירותי נוסעים מסחריים. מרבית האנשים נכנסים לעיראק בדרך היבשה מירדן או דרך תורכיה , סוריה, סעודיה וכווית. למרות המרחק הקצר יחסית, נסיעה יבשתית מעמאן בירת ירדן לבגדד נמשכת כ - 10 שעות. המסע מסוכן בעיקר באזור פלוג'ה ולכן מומלץ לנוע בשיירות ובאור יום.
החיים בבגדד מסוכנים ללא ספק יותר מכל עיר אחרת. קיים חשש רציני לגניבות ופשעים אלימים ומה שחשוב יותר, התקפות על זרים, בעיקר אזרחי ארצות הקואליציה, לצורך סחיטות כספיות או פוליטיות וכולנו מכירים את המקרים השונים שהסתיימו לא פעם בעריפת ראשים.
לא כל הזרים מצוידים בשומרי ראש, אלא אם כן הם בעלי תפקידים מסוכנים במיוחד.
מענקים והטבות
ממגעי החברה עם החברות הפועלות בזירה מסתבר שמענקים עבור עבודה בעיראק עשויים להגיע ל - 50% עד 65% מעל משכורת הבסיס. חלק מהסקטורים הפרטיים אף משלמים מענק סיום השווה ל - 35% משכר הבסיס. משכורת הבסיס, מענקים ובונוסים משולמים בדרך כלל כפטורים ממס מאחר ועובדים של חברות קבלניות בשרות ממשלתי פטורים ממס בעיראק (מרבית החברות הפועלות בעיראק הנן קבלניות של הממשלה).
אזרחי ארה"ב (ומן הסתם גם אזרחי ישראל ע"ס חוקי הרפורמה...) אינם פטורים ממס בארה"ב (ובישראל).
מערך הביטוחים וההטבות הנו גורם מפתח למרבית העובדים הזרים בעיראק. חברות הביטוח זהירות מאוד במתן כיסויים למקרי מוות בתאונה ואובדן כושר כמו גם טיפול רפואי, מבלי להכליל בפוליסות סעיף מלחמה. גם אם הכיסוי יינתן בסופו של דבר, מחירו עלול להיות אסטרונומי.
חופשות "הבראה והתאווררות"
חופשות אלו מקובלות מאוד בקרב המוצבים בעיראק. בד"כ מדובר בשבוע עד שבועיים של חופשה מחוץ לעיראק כל חודשיים עד שלושה. החברות אינן משלמות במזומן במקום החופשה מאחר והן מבקשות לעודד את העובדים לצאת ולהתאוורר מהסביבה הלוחצת.
חופשות מולדת ניתנות בנוסף לחופשות אלו לעובדים המוצבים לתקופה של יותר משנה.
זמינות המוצרים
בעיקרון, ניתן למצוא כיום בעיראק סל מוצרים בינלאומי נרחב ביותר, אך מצד שני, לא תמיד יימצאו כל המוצרים בחנות אחת ומחירים עלולים להיות שונים מאוד ממקור למקור.
מוצרי יבוא מגיעים לעיראק מארצות המערב כמו גם מארצות המזרח התיכון האחרות ואסיה ומיובאים בעיקר דרך אמירויות המפרץ, ממלכת ירדן וסוריה. מסיבה זאת ניתן להשיג גם מותגים בינלאומיים ידועים כמו מוצרי קלוג, נסטלה ואחרים שחלקם גם מיוצרים תחת רישיון מקומי בירדן השכנה.
חיים בבגדד
מוצבים המגיעים לתקופות קצרות יחסות הנמדדות בחודשים יעדיפו להתגורר באחד המלונות הגדולים נוסח שרתון או לה מרידיאן. לאלו המגיעים לתקופה של שלושה עד ששה חודשים יש אפשרות להתגורר במלון דירות בו יש דירות מרוהטות ומצויידות. לאלו המתעתדים להישאר יותר משנה, עומדת האפשרות לשכור בית מרוהט או חצי מרוהט. דמי השכירות משולמים על בסיס שנתי ובמקרה של שכירות ארוכה וכמקובל במזרח התיכון - ניתן להתמקח על המחיר. במקרה של שכירת בית כזה, יש לקחת בחשבון גם עלות של שומרי ראש המסתכמת בסך של 150$ עד 200$ לחודש ל - 8 עד 12 שעות עבודה ביום.
הפסקות חשמל יומיות הן לחם חוקם של תושבי בגדד. מכאן שמי שבוחר לגור בבית שכור משלו, רצוי שיצטייד בגנראטור אותו ניתן להשיג בעיר בקלות יחסית.
זרים שיעדיפו לגור במלון או במלון דירות יהיה כמובן פטורים מבעיות הגנראטורים והשמירה האישית הכלולות בשכר היומי/חודשי במוסדות אלו.
גם קו הטלפון שיותקן בבית המוצב אינו אמין במיוחד ויש לצפות לאיחורים ותקלות. למרבה הפלא, גם בבגדד קיימים "קפה אינטרנט" המציעים גם שירותי טלפון בינלאומיים.
שרותי טלפון סלולאריים בעיראק הינם חדשים ולמרות שניתן להשיג שם מכשירים של החברות המובילות כנוקיה, סימנס, מוטורולה וסמסונג, לא ניתן לסמוך יותר מדי על איכות הקליטה והשידור.
באשר לרכב, מכוניות חדשות ניתנות כיום לקניה בבגדד, אך מרבית המוצבים הבינלאומיים מביאים עמם את מכוניותיהם על בסיס כניסה זמנית, או קונים רכב בעמאן או זרקא שהם אזורים פטורי מס וכן בנסיכויות המפרץ.
כתוצאה מהמצב הבלתי יציב, אין צורך בביטוח רכב....
מכוניות משוריינות אינן בשימוש נפוץ פרט לבעלי תפקידים מסוכנים במיוחד.
זרים לא מעטים משתמשים במוניות בבגדד אך כמובן מונים או מחירים מוגדרים לכל ק"מ ויש לנהל מו"מ טרם תחילת הנסיעה - תופעה מוכרת וידועה גם בארצות מסוכנות פחות ומסודרות כביכול יותר...
בית הספר הבינלאומי של בגדד עדיין סגור ויש חשש שלא יפתח גם לקראת שנת הלימודים האמורה להתחיל בספטמבר בשל בעיות ביטחון וארגון.
Quality of living Comparisons - 2004
Selected Cities around the GlobeB
| Washington D.C |
London |
Canberra |
Ottawa |
Baghdad |
Tel Aviv |
| 100 |
102.61 |
104.87 |
105.38 |
13.45!!! |
74.83 |
מקור: Mercer HR Consulting, QOL Report 2004.
הסבר - בירות חלק מארצות הקואליציה:
כאשר וושינגטון מקבלת את דירוג איכות החיים 100, איכות החיים בלונדון, קנברה ואוטווה (עפ"י 39 מדדים שונים בתחום הפוליטי, כלכלי, בריאותי חינוכי ותרבותי) טובה יותר מאשר זו שבוושינגטון בעוד שמדד תל- אביב נמוך בצורה משמעותית מערים מערביות אחרות ואלו המדד העיראקי גורם לדאגה רבה מאוד!
מהממצאים העולים מכתבה זו, נראה שאין סיכוי רב שבעתיד הנראה לעין עיראק תשמש כיעד חלומם של אנשי העסקים הישראלים והמוצבים הבינלאומיים שלה שמספרם היחסי בארצות תבל גדול למדי ביחס לגודלה של ישראל.
מהנתונים עולה שעיראק איננה מקום הולם להעברת משפחות של מוצבים ואלו אשר יצטרכו או יבחרו לנסוע לשם, רצוי שיעשו זאת בגפם וישאירו את בני משפחתם בחוף מבטחים (רצוי עם פוליסות ביטוח הולמות!).
