הרשמה לניוזלטר
שלח דוא"ל: שם משפחה: שם פרטי:

שיפור במדיניות מתן אישורי עבודה לישראלים בהולנד

מאת: ניקולט רייקס
הדפס         שלח לחבר

החל ב-1 בינואר 2005 חל שיפור מהותי בתהליך קבלת אישורי עבודה בהולנד. הרקע לכך הוא הבנת ממשלת הולנד שהנהלים הישנים הקשו במידה רבה על קליטת עובדים בעלי הכשרה נדרשת ("מהגרי ידע") ממדינות שאינן שייכות לאיחוד האירופי, למרות שהללו מהווים השלמה חיונית למשק ההולנדי.

יתרונותיה של המדיניות החדשה כוללים:
  1. הארכת תוקפו המכסימלי של אישור העבודה משלוש לחמש שנים, שבסיומן ניתן להגיש בקשה לקבלת אזרחות הולנדית;
  2. ביטול הצורך להאריך או לחדש את רישיון העבודה מדי שנה;
  3. קיצור משמעותי בזמן הנדרש לקבלת האישור לשבועיים מיום הגשת כל המסמכים הנחוצים, בעוד שבעבר הדבר ארך שלושה עד ששה חודשים;
  4. ביטול התנאי שחייב מתן אישורי עבודה רק לחברות רב-לאומיות בעלות מחזור עסקי שנתי משמעותי.
הצלחתו של הליך הבקשה החדש ומניעת עיכובו מחייבים את מילוי התנאים הבאים:
  1. הגשת כל המסמכים במלואם ובאותו זמן;
  2. קיומו של מעסיק הולנדי, בדמות חברה מקומית או חברה ישראלית בעלת סניף הולנדי;
  3. תשלום משכורת ברוטו שנתית בהיקף של 45 אלף אירו (לעובדים שגילם מעל 30).
מגוון עסקים ועובדים ישראלים כבר נהנים מנוהלים חדשים אלו. ההסדר מקל במידה רבה על עסקים ישראלים קטנים יחסית וחברות הזנק (סטארט-אפ) ישראליות, המעוניינים לפתוח סניף בהולנד, להעביר לשם עובדים או מנהלים ישראליים, בעוד שבעבר מדובר היה בתהליך מסובך ומתיש שתוצאתו אינה בטוחה. גם לחברות רב-לאומיות, שכבר מעסיקות בסניפיהן בהולנד עובדים ישראלים, מומלץ מאוד לשנות את אישור ההעסקה הנוכחי. זאת, על מנת להפיק תועלת מיידית מהיתרונות שהוזכרו לעיל.

התועלת בפעילות חברות ישראליות בהולנד מקבלת משנה תוקף גם לנוכח העובדה כי הולנד, בניגוד, למשל, לארה"ב, אינה קובעת מגבלה מספרית ביחס ל"מהגרי הידע" היכולים לעבוד בשטחה.

עדיין מומלץ שאיש מקצוע מתאים ילווה את תהליך ההגשה וההנמקה של הבקשה ל"הגירת ידע", מכיוון שהולנד, כמו כל מדינה אירופית אחרת וכמו ישראל, עדיין מגוננת על שוק העבודה הלאומי שלה.

* ניקולט רייקס (nrijks@netvision.net.il), בעלת תואר שני במשפטים, שעסקה בעריכת דין בהולנד ועוסקת כעת בייעוץ משפטי בישראל. הכותבת מתמחה באישורי עבודה ודיני עבודה בהולנד. כתבה זו פורסמה ב"גלובס" ב- 5.9.05.

הגבלת אחריות