הרשמה לניוזלטר
שלח דוא"ל: שם משפחה: שם פרטי:

איך לבחור משרד עורכי דין בחו"ל?

מאת: עו"ד יונת ר. חמיידס*		 הדפס         שלח לחבר
חברת דוט קום בע"מ (שם בדוי) החליטה לפתוח נציגות בחו"ל. אחד הדברים הראשונים שעליה לעשות הוא לבחור משרד עורכי דין מקומי עימו עליה לעבוד. לבחירת המשרד יש חשיבות רבה בשלב זה. מנהלי דוט קום צריכים להתיעץ עם המשרד בנוגע למגוון רחב של פעולות, ולבסס את החלטתם על סמך העצות שיקבלו מעורכי הדין.

בשלב הראשון נדרש ייעוץ משפטי בנוגע למגוון רחב של נושאים – היישות המשפטית באמצעותה כדאי לעבוד, המבנה הפיננסי המומלץ (בשיתוף כמובן של רואי חשבון), ייעוץ בנוגע לחוזים מול לקוחות וספקים, עניני קנין רוחני, יעוץ בנוגע לעבודה מול הרשויות השונות באותה מדינה, ייעוץ בנוגע לשכירת משרדים ו- last but not least : ייעוץ בנוגע להעסקת עובדים.

כיוון שמדובר במגוון רב של נושאים, שואלים עצמם מנהלי דוט קום האם ללכת לפירמות הבינלאומיות הגדולות. מדובר בפירמות ידועות הכוללות סניפים ברחבי העולם ואשר מספר עורכי הדין בסניפיהן יכול להגיע למאות אם לא לאלפים. במספר ארצות קיימות פירמות ענק מקומיות, אשר גם אם אינן שייכות לרשת בינלאומית, הרי במדינה בה הן פועלות הן "מככבות" ברשימת המשרדים הגדולים במדינה.

בכתבה הבאה אציין מספר יתרונות וחסרונות בשימוש בשירותי פירמת עורכי דין גדולה בחו"ל, תוך שאשים דגש מיוחד על תחום דיני העבודה.

היתרונות בפניה לפירמה כזו אינם מבוטלים
  1. מדובר בפירמה מפורסמת, אשר מבחינה מקצועית אמורה לתת שירות משפטי באיכות גבוהה. המוניטין הבינלאומי שלה מחייב כי אנשיה יהיו מיומנים בתחומם. יש להניח כי פירמה זו טיפלה בקונצרנים בינלאומיים גדולים וקיימת בה מומחיות בנוגע להקמת פעילות עסקית במדינת היעד.
  2. שימוש בפירמה גם "מקרין" תדמית מסוימת על החברה, ככזו המצויה במעמד גבוה, ומשתמשת ביועצים יקרים ויוקרתים.
  3. הפירמה יכולה לטפל בקשת הנושאים המשפטיים של החברה – כך למשל הפירמה יכולה לייעץ לגבי רישום החברה במדינה המסוימת, לספק שירותי מזכירות חברה (למשל: הדוחות השוטפים לרשויות השונות), לייעץ בנוגע לרישום פטנט, ולעזור בניסוח החוזה מול הלקוח הפוטנציאלי באותה מדינה. כך יש לחברה כתובת אחת לכל שאלותיה, ונחסך ממנה הצורך לחפש משרד שונה בכל תחום ותחום.
  4. כתוצאה מריכוז העבודה בפירמה אחת, נצבר יידע כולל במגוון נושאים על דוט קום בפירמה הזו. כך, יכול כל עורך דין שמטפל בנושא מסוים של הארגון להכיר גם את הנושאים המשפטיים האחרים, בלא שהקליינט יצטרך כל פעם להמציא לעורך הדין מסמכים ונתונים.
  5. כאשר החברה עובדת במגוון נושאים מול אותה פירמה, נפח פעילות גדול הופך את החברה ללקוח חשוב יותר, מה שאמור להבטיח שירות טוב יותר ואולי גם מחירים נוחים יותר.
  6. כיוון שמדובר בפירמה עם עורכי דין רבים, הרי אם תתעורר בעיה דחופה - תמיד יהיה מישהו שיוכל לטפל במקרה גם אם עורך הדין הקבוע נעדר מהמשרד.
מול יתרונות אלה קיימים מספר חסרונות
  1. לא בהכרח הפירמות המסחריות הגדולות נחשבות למובילות בכל תחום ותחום. אם ניקח את תחום דיני העבודה והרהלוקיישן, נסיוני מלמד שלא בהכרח הפירמות המסחריות הגדולות הן המתאימות. בישראל למשל קיימים מספר משרדים גדולים ומפורסמים בתחום המסחרי- אזרחי, ומנגד: עורכי דין אחרים הידועים כמתמחים בדיני עבודה, בהשגת ויזות וכיו"ב. לדוגמא: משרד עורכי הדין קן-תור שוורץ, עמיתי לפורום נכבד זה, המתמחה בתחום הוויזות למומחים.


  2. הפירמות הגדולות הן בדרך כלל יקרות מאד. עלות הייעוץ יכולה להגיע עד 500 EU לשעת ייעוץ של שותף בכיר. גם שעת עבודה של עו"ד זוטר נסובה סביב 100 EU לשעה, ובארה"ב המספרים דומים. זכור לי סמנכ"ל כספים של חברה בינלאומית גדולה, עימו נהגתי ללכת לישיבות במשרדי פירמות כאלה. תמיד כאשר היינו מגיעים ללובי המפואר של המשרד וצופים על הנוף המשתרע תחתינו (המשרד תמיד נמצא בקומה גבוהה בבנין משרדים יוקרתי בלב ה- city), יושבים על הכסאות המעוצבים ושותים קפה בכלי פורצלן, הוא היה נוהג למלמל "אני מימנתי את כל זה..."

    שכר הטרחה הגבוה נגבה גם על דברים פשוטים יחסית (רישום חברה, עסקת שכירות סטנדרטית). על מנת להפחית עלויות אפשר לבקש כי העבודה עבור דברים פשוטים תבוצע על ידי עו"ד זוטר שעלותו נמוכה יותר. החסרון הוא כמובן שאז רמת השירות והמומחיות לא בהכרח מצדיקים את הסכומים המשולמים.

    כאשר מדובר בדיני עבודה, הרי העלויות הגבוהות הכרוכות בניהול משפט מול עובד, גורמות לחברה להיכנע לעובדים גם כאשר אין הצדקה ענינית לכך. אם ניקח מקרה בו חברת דוט קום נתבעה בסכום של 30 אלף דולר, הרי שכר הטירחה לעורכי הדין בניהול תביעה כזו עלול רק הוא להגיע לסכום המתקרב לכך. במצב כזה אומר המנהל לעצמו – "מוטב כבר לשלם לעובד חצי מתביעתו במסגרת פשרה, גם אם אין שום הצדקה ענינית לכך". כאשר מדובר במקרה בודד, אין בכך להשפיע על מאזני החברה, אך כאשר המקרה מהווה מתריץ לאחרים, או כאשר מדובר במקרים רבים כאלה ברחבי העולם, הסכומים מצטברים...


  3. על אף שלכאורה בפירמה הגדולה נצבר ידע על הקליינט, בפועל לא תמיד נעשה שימוש בידע שנצבר. בפירמות הגדולות כל תחום מטופל בדרך כלל על ידי עורך דין שונה. עו"ד A יטפל ברישום החברה, עו"ד B יטפל בשכירת המקרקעין, ועו"ד C יטפל בדיני עבודה.
    בכך כשלעצמו אין פסול, שכן לא יתכן שאותו אדם יהיה מומחה במידה שווה בכל תחומים אלה. יחד עם זאת, אם אחת הסיבות העיקריות לעבודה מול הפירמה היא צבירת הידע על החברה והשימוש בו על ידי כל עורכי הדין, לא תמיד קורה הדבר. כפי שקורה בכל אירגון גדול, לפעמים דברים "נופלים בין הכסאות". לכן עדיין חייבת חברת דוט קום לוודא כי עורך הדין שמטפל בענין מסוים יודע את כל העובדות הרלבנטיות המצויות במתחום טיפולו של עו"ד אחר.
    אתן דוגמא מתחום דיני העבודה – חברה רצתה לפטר עובד בכיר שלה בסניף מסוים. המומחה לדיני עבודה בפירמה, שטיפל בנושא, לא היה מודע לכך שאותו עובד בכיר גם מונה כדירקטור באותה חברה, והיו לו זכויות וחובות נוספים מכח אותו מינוי. את המינוי כדירקטור ביצע עורך דין אחר באותה פירמה, שהיה אחראי על נושאי מזכירות חברה.


  4. נקודה "כואבת" נוספת היא התחלופה הקיימת במשרדי ענק אלה. כמו בכל ארגון גדול, עורכי הדין (בעיקר בדרגות הזוטרות) נוטים לנדוד בין המשרדים או להיות מועברים לתפקידים אחרים. החלפת עורך הדין המטפל בחברה עלולה להביא לאיבוד הידע שנצבר על החברה.
    אמנם ברב המשרדים קיים שותף בכיר והוא מהווה את איש הקשר מול החברה, אך אותו שותף בכיר מהווה איש קשר פורמלי, המכיר את הנושאים שאינם בתחום מומחיותו רק "מלמעלה", בלא שיהיה מודע לכל הפרטים הקשורים בעבודה מול החברה.
    לפיכך, היתרון שהצבעתי עליו בסעיף 4 בחלק "היתרונות" אינו פועל אוטומטית.


  5. לא תמיד היוקרתית "האופפת" את הפירמה הגדולה חיונית לחברה ומצדיקה תשלום שכר טירחה כה גבוה. בדיני עבודה למשל, כאשר מתנהל דיון משפטי מול העובד, בית הדין בחו"ל נוטה לראות את העובד כ"דוד מול גלית" ושימוש בפירמה יוקרתית רק מחזק רושם זה, מה שפועל לרעת החברה.


  6. היתרון לגבי נפח הפעילות אינו תמיד קיים (ראה סעיף 5 ביתרונות). גם אם עבור חברת דוט קום מדובר בפעילות חשובה, הרי נפח הפעילות המשפטית של חברה זו במדינה הספציפית יכול להיות נמוך, ואז מבחינת הפירמה מדובר בלקוח קטן. כאשר מדובר בלקוח קטן, מטבע הדברים הוא זוכה לפחות תשומת לב והתיחסות מאשר לקוח גדול. לא בהכרח "טובי המוחות" של הפירמה מעורבים בכל בעיותיה המשפטיות של דוט קום ואז – היתרון היחסי של הפירמה הולך ומתמסמס..

עצות:
על אף היתרונות הרבים הקיימים בשימוש בפירמה גדולה, לא בכל תחום היא היועץ המתאים.
דווקא בנושאי רהלוקיישן ודיני עבודה יש עורכי דין מיוחדים המתמחים בנושאים ספציפיים, וכדאי לעשות מאמץ ולאתר אותם.
עדין אין בכך לפסול באופן גורף את השימוש במשרד הגדול, אך הדגש צריך להיות לא על שם הפירמה כי אם על זהות עורך הדין בפירמה שממנו מתקבל השירות.

בכל מקרה, קשה למנהל שאינו עורך דין להעריך את איכות הייעוץ המשפטי שהוא מקבל (כשם שקשה למי שאינו רואה חשבון להעריך איכות ייעוץ בנושאי מס), ולכן רצוי לקבל המלצה על ה"עורך דין שמאחורי הפירמה".

ההצעה היא לחפש המלצות אצל קולגות ועורכי דין ישראליים.

בנוסף, אפשר לבקש המלצות מעורכי דין או רואי חשבון בחו"ל, עימם החברה כבר עובדת והיא מעריכה את שיקול דעתם.
רצוי לעיין ב"פרופיל" של הפירמה (המצוי בדרך כלל באתר האינטרנט שלה) ולהבין ממנו את נושאי ההתמחות שלה.

בדיני עבודה, יתכן שעבור חברת דוט קום נכון יותר ללכת למשרד מקומי, בינוני, שמתמחה בדיני עבודה, ושעבורו חברת דוט קום תהיה לקוח מרכזי וחשוב.
אני מודעת לכך כי לא תמיד קל למצוא משרד כזה, שאנשיו אכן התמחו בייצוג חברות בינלאומיות, ברהלוקיישן ובאקספטים, והמומחיות שהם שמספרים עליה אכן קיימת.

בכל מקרה, על מנת לשדרג את השירות ולהוזיל עלויות כדאי להשתמש במומחים שפועלים בארץ. אלה יוכלו להסביר ולייעץ למנהלים המקומיים בשפה פשוטה וברורה את הנושא המשפטי, הם כבר טפלו במקרים דומים, ועלותם נמוכה מזו של הפירמה היוקרתית בחו"ל. כמובן שעדיין יש צורך להיעזר בשירותי עו"ד מקומי, אך זה יכול להיעשות בצורה נקודתית יותר, תוך חסכון בזמן ועלויות.

כשיש צפיה לאתר גדול ונפח פעילות גדול – מומלץ מאד לשלוח נציג שמבין בנושא לראיין שלושה ארבעה משרדים. עשיתי זאת לא אחת וכרגיל, אין תחליף למראה עיניים והתרשמות אישית. לעיתים, משרדים שנחזו להיות גדולים ובעלי מוניטין, התבררו כמשרדים גדולים אמנם, אך גם ארכאיים, שאינם מתאימים ליצג את החברה בה מדובר. לעיתים האנגלית של השותף הבכיר היא עילגת למדי. לעיתים המוניטין והגודל של המשרד נובעים מקשרים "פוליטיים" של אחד ממיסדיו. כמובן שאין לזלזל בכך, אך אם למשל הקשרים נוגעים לתעשיית הפלדה, וחברת דוט קום עוסקת בתחום אחר לגמרי, לא בהכרח הקשרים מצדיקים את שכירת שרותי המשרד היקר הזה לטפל במכלול עניניה.

כאשר המשרדים יודעים שנציג החברה הגיע לעשות "שופינג" זה מוכיח את רצינות הכוונות של החברה. פעמים רבות בישיבה פנים מול פנים, ניתן גם יותר בקלות גם להוזיל את תעריף שכר הטירחה, כך שהנסיעה הופכת לכדאית עוד יותר.

*יונת (רפפורט) חמיידס הינה עורכת דין המתמחה שנים רבות בנושאי העסקת עובדים בחו"ל בחברות בינלאומיות. דוא"ל - Chameides@bezeqint.net
הגבלת אחריות