הרשמה לניוזלטר
שלח דוא"ל: שם משפחה: שם פרטי:

יוזמה לאמנת רילוקיישן גלובלית - GCRT

מאת: עו"ד צבי קן-תור*		 הדפס         שלח לחבר
תופעת הניוד הגלובלי של מומחים (Global Corporate Relocation) צוברת בשנים האחרונות תאוצה רבה: ההערכה היא כי מדי שנה מנוידים ברחבי העולם כ-1.5 מיליון מומחים. לניוד מומחים חשיבות קריטית לחברות הפועלות בפריסה גלובלית, אך בעיות וחסמים משפטיים שונים מקשים על יכולתן של חברות כאלה לנייד מומחים. בשל מצב זה נגרמים נזקים כלכליים וקשיים רבים ומיותרים לקהילה העסקית. כך לדוגמא כיום אין לחברות זרות שחתמו על חוזים עם חברות מקומיות זכות מוקנית על פי דין לביצוע ניוד מומחים. נוסף על כך, במדינות רבות קיימת בעיה של היעדר שקיפות של החוק, התקנות והוראות הנוהל הנוגעים לניוד מומחים וכן חוסר ביטחון ביחס לכללי ולהליכי ניוד המומחים.

הפתרון המתבקש לבעיות הללו הינו אמנה גלובלית לניוד מומחים. טיוטה של אמנה כזה
(Global Corporate Relocation Treaty - GCRT) הוכנה ביוזמת הפורום הישראלי לרילוקיישן והוצגה לאחרונה בכנס ה-IBA בלונדון. טיוטת האמנה כוללת מענה לבעיות ולחסמים המשפטיים המקשים על הקהילה העסקית בניוד מומחים. היוזמה זוכה לתמיכתם של גורמים עסקיים מובילים בעולם המתמחים בתחום ניוד המומחים וכן לתמיכת חברות רב לאומיות המניידות מספר רב של מומחים. הפורום הישראלי לרילוקיישן פועל כיום לגיוס תמיכה של גופים נוספים ביוזמת ה-GCRT וכל הצעה או רעיון בעניין זה יתקבל בברכה.

GCR – התופעה

(Global Corporate Relocation (GCR הוא תופעה במסגרתה מנוידים, במהלך ובמסגרת עבודתם, מנהלים, יועצים, מומחים או אנשי מקצוע חיוניים אחרים ממדינת המושב שלהם, ומוצבים במדינה אחרת ("מדינת היעד") לפרק זמן מוגבל. GCR נועד לאפשר מימוש הזדמנויות מסחריות ועסקיות, הנוצרות ומתקיימות במדינה שאינה מדינת המושב של המומחה. ההנחה היא שאם תימנע הצבתו של המומחה במדינת היעד, ייגרם נזק ממשי למיזם עסקי או לפרויקט בעל אופי עסקי, או שביצוע המיזם או הפרויקט אף יסוכל לחלוטין.

תוצאה זו צפויה לגרום נזק לגורם העסקי השולח את המומחה, לגורם העסקי המקבל ידע עקב הצבת המומחה, למומחה עצמו, למדינת המושב שלו ולמדינת היעד. מחקרים כלכליים שנעשו מראים כי ניוד של מומחה אחד מתבטא ביצירת בין 50 ל-100 מקומות עבודה חדשים. רוב מקומות העבודה הללו נוצרים במדינת היעד, חלקם במדינת המוצא וחלקם במדינות שלישיות. חשוב להדגיש כי השפעה זו הינה ייחודית לניוד מומחים בלבד, ולא קיימת בהגירה של עובדים זרים לא מקצועיים או מקצועיים-למחצה.

לפי הערכות מקובלות בין העוסקים בתחום ניוד המומחים, היקף תופעת ניוד המומחים עומד כיום על כ-500 אלף איש לארה"ב לבדה. היקף ניוד המומחים ליתר מדינות העולם נאמד בלמעלה ממיליון מומחים ורבע בשנת 2005. מעריכים כי מאז שנת 1995 גדל היקף ניוד המומחים מחוץ לארה"ב בקצב שנתי ממוצע של כ-10%, והוא ממשיך לגדול בקצב זה. לגידול המואץ בהיקף ניוד המומחים אחראי שילוב של סיבות שהעיקריות שבהן הינן שיפורים טכנולוגיים בתחומי התקשורת והמחשוב, גלובליזציה של הייצור וסיבות גיאופוליטיות כדוגמת התפרקות הגוש הקומוניסטי.

GCR – הבעיות

הניסיון המצטבר בתחום ניוד המומחים מצביע על מספר בעיות אופייניות, אשר נובעות בעיקר מן העובדה שכיום אין לגורמים עסקיים זכות מוקנית לביצוע ניוד מומחים. זאת, בנוסף להיעדר שקיפות וחוסר ידיעה ביחס לכללי ולהליכי ניוד המומחים במדינות השונות. מצב זה נובע מן העובדה שכיום קיימים בכל מדינה כללים מיוחדים לה, לעיתים מורכבים מאוד, ביחס לניוד מומחים. נוסף על כך, בחלק מן המדינות החקיקה והנהלים הנוגעים לניוד המומחים אינם מתפרסמים ברבים באופן מסודר, כך שלגורמים העסקיים הנדרשים לכך אין אפשרות להעריך את הסיכוי לקבל אשרת עבודה למומחים, במקרים בהם המיזם העסקי תלוי בכך.

מיהו מומחה
הבדלים בין הכללים הרלוונטיים של המדינות השונות נוגעים למגוון רחב של סוגיות. סוגיה אחת כזו היא הגדרת "מומחה". כמכנה משותף להגדרת "מומחה" במדינות שונות נמצא יסוד ה"מומחיות", כלומר היותו של המומחה אדם בעל רמת השכלה גבוהה מאוד או ידע מיוחד בתחום מסוים, שאינו זמין במדינת היעד. עם זאת, המכנה המשותף להגדרות השונות הוא מינימאלי במובן זה שלכל מדינה שורה של קריטריונים נוספים להגדרת מומחה. אלה, כאמור, שונים ולעיתים שונים מאוד ממדינה למדינה. אדם עשוי להיחשב במדינה מסוימת כמומחה, אך במדינה אחרת הוא לא ייחשב ככזה. ייתכן אפילו כי אותו אדם ייחשב כמומחה במדינה מסוימת, אך בהינתן מערכת נסיבות שונה במקצת, הוא לא ייחשב כמומחה באותה מדינה עצמה.

נותן חסות מקומי ובעיות אופייניות נוספות
סוגיה נוספת בה קיימים הבדלים בין כללי הרילוקיישן במדינות שונות היא הצורך בקבלת חסות של גורם עסקי מקומי במדינת היעד, כתנאי לקבלת אשרת כניסה ועבודה למומחה זר. עניין נוסף הוא מהות הזיקה הנדרשת בין המומחה לבין נותן החסות. בנוסף לכך, מתעוררת השאלה מיהו נותן חסות ראוי – כזה שעבור מומחים בחסותו יש להנפיק אשרת כניסה ועבודה בהינתן שיתר התנאים להנפקת האשרה מתקיימים. הבדלים בין הכללים הנוגעים לניוד מומחים קיימים גם ביחס לתנאים נוספים להנפקת אשרה, שקובעת לעצמה כל מדינה; ביחס לזכויותיו, חובותיו ומעמדו של המומחה במדינת היעד; ביחס למעמדם של בני משפחה קרובים של המומחה; וביחס לצדדים ה"טכניים" של ההליכים להנפקת אשרה.

היעדר זכות מוקנית לביצוע ניוד מומחים ובעיית השקיפות והמורכבות של הליכי ניוד המומחים במדינות השונות, הן במישור ההסדר החוקי והן ברמה הפרקטית, פוגעים בביטחון המסחר וביציבות העסקית. מנהלי חברות ועסקים מתקשים לדעת א-פריורי האם יוכלו להציב מומחים מטעמם במדינות מסוימות, ולפיכך הם מתקשים לדעת כיצד לכלכל את צעדיהם. מידע זה חיוני, לדוגמא, בשלב הכנת ההצעות למכרזים. בנוסף, לעיתים נמנעת כניסתם של מומחים חיוניים, משקיעים או אנשי עסקים למדינות מסוימות, או שהליך הנפקת אשרת עבודה למומחה אורך זמן רב, כאשר אין כל ודאות ביחס לתוצאה הסופית. מצב זה פוגע כאמור ביכולת לעמוד בלוח הזמנים שנקבע בחוזה לביצוע מיזמים עסקיים. התוצאה היא שהזדמנויות עסקיות שיכולות היו להתממש אינן מתממשות עקב קושי בניוד מומחים.

הפתרון המוצע – GCRT

הפתרון המוצע לבעיות המעיבות על תחום ניוד המומחים בארץ ובעולם הוא אמנה גלובלית לניוד מומחים (Global Corporate Relocation Treaty – GCRT), שתשיג שתי מטרות: המטרה הראשונה היא ביסוס זכותם של גורמים עסקיים ממדינות שונות לנייד מומחים מטעמם למדינות אחרות. המטרה השנייה היא קביעת עקרונות מחייבים וקווים מנחים בתחום ניוד המומחים, בכל הנוגע לשקיפות, פומביות ואחידות. ה-GCRT תהיה פתוחה לחתימתה של כל מדינה מעוניינת. הפורום הישראלי לרילוקיישן יזם הכנה של טיוטת הצעת GCRT, בשיתוף מספר גורמים בארץ ובעולם, לרבות גורמים עסקיים מובילים המתמחים בתחום ניוד המומחים. טיוטת הצעת ה-GCRT כוללת דברי הסבר לסעיפים השונים ופרוטוקול לדוגמא, והיא זכתה לתמיכת פורומים מקצועיים שונים וכן לתמיכת חברות רב לאומיות המניידות מספר רב של מומחים. כעת אנו ממשיכים לפעול לאימוץ היוזמה על ידי ממשלות וארגונים בינלאומיים רלוונטיים.

מה כוללת טיוטת ה-Global Corporate Relocation Treaty?
על מנת שה-GCRT תהיה אפקטיבית, עליה להיות אטרקטיבית מבחינת כמה שיותר מדינות – או לפחות מבחינת המדינות שעיקר נפח ניוד המומחים עובר דרכן – תוך הקפדה על כך שהוראותיה לא ינוסחו באופן רחב ועמום מדי. ניתן להשיג את שני היעדים הללו באמצעות קביעת עקרונות וסטנדרטים כלליים להקלה על ניוד מומחים שיהיו מקובלים על מספר רב של מדינות.

עקרונות וסטנדרטים אלה מיועדים להקנות למדינות האמנה גמישות בקביעת הוראות המתייחסות לכללי הכניסה והנוגעות לתחומי הביטחון, הבריאות, המיסוי והאכיפה. ה-GCRT חייבת להתחשב באינטרסים הלגיטימיים והחיוניים של המדינות הבוחרות להצטרף לאמנה, ובמיוחד בצרכי הביטחון שלהן. במקביל, על העקרונות והסטנדרטים הקבועים באמנה להיות ספציפיים די הצורך על מנת להשיג את מטרות האמנה.

ראוי לציין כי העקרונות והסטנדרטים שייקבעו ב-GCRT מיועדים להוות מעין "שכבה בסיסית" אשר על גביה תהיינה המדינות המצטרפות לאמנה רשאיות להוסיף התחייבויות באמצעות פרוטוקולים נוספים, פתוחים לחתימה של כל צד מעוניין. התחייבויות כאלה תהיינה תקפות במישור היחסים בין המדינות המתחייבות בלבד.

ה- GCRT מספקת הגדרה ל"מומחה", אשר כוללת קטגוריות ברורות של אנשים הנחשבים כמומחים לצורך האמנה. האמנה מתייחסת לצורך בחסות גורם במדינת היעד, שהוא בעל זיקה רלוונטית למומחה, כתנאי להנפקת אשרת עבודה למומחה. כמו כן, דורשת האמנה כי בקשה לאשרת עבודה למומחה תבסס את הצורך בהעסקת מומחה זר בתפקיד הרלוונטי והיא מאפשרת למדינות המצטרפות לדרוש פרטים נוספים כתנאי להנפקת האשרה. בכך מעניקה האמנה למדינות המצטרפות את היכולת לאמת את הצורך בהעסקת מומחה זר, ולהבטיח כי המומחה הזר מגיע לתחומיה למטרה המוצהרת ולא למטרת השתקעות.

על מנת להקל על שהיית המומחה במדינת היעד, קובעת ה-GCRT כי אשרת עבודה למומחה תאפשר, ככלל, כניסה רב פעמית לתחומיה. בנוסף מעגנת האמנה את זכותו של המומחה להביא עמו למדינת היעד את בן או בת הזוג ואת ילדיו שטרם מלאו להם 18, ומגדירה את זכותם של בני המשפחה לשירותי חינוך ובריאות במדינת היעד. בכך יוצרת האמנה תנאים שיעודדו את המומחה הזר להגיע למדינת היעד, לתועלתה-שלה.

האמנה מעגנת את עיקרון הפומביות, לפיו הליך הנפקת אשרת עבודה למומחה חייב להיות שקוף והגון. המדינות המצטרפות יתחייבו לפרסם את דברי החקיקה והנהלים הנוגעים לניוד מומחים ומשפיעים עליו, וכן כל שינוי בחקיקה ובנהלים הללו. כך יוקנה מימד של פומביות ושקיפות להליך הנפקת האשרה בכל אחת מהמדינות. נוסף לכך מעגנת האמנה גם את העיקרון לפיו הנפקת האשרה תתבצע תוך זמן סביר, תוך שאיפה לכך כי ההליך כולו יארך לא יותר מ-60 יום בסך הכל – פרק זמן סביר בהחלט למטרה זו, בהתחשב בניסיון המצטבר במדינות שונות.

לאחר שתאושרר בידי מספר מספיק של מדינות, ובמיוחד אותן מדינות שעיקר ניוד המומחים בעולם מתבצע מהן ואליהן, יש לצפות כי ה-GCRT תתרום משמעותית לפתרון הבעיות המכבידות כיום על ניוד מומחים ברחבי תבל.

האמנה תשתלב בהסדרים המשפטיים הבינלאומיים החלקיים הקיימים כיום בתחום ניוד המומחים, כגון הסכם ה-GATS ואמנת שנגן (Schengen), ותשלים אותם. בכך תתרום האמנה ליצירת סביבה עסקית בטוחה, יציבה וודאית יותר, לרווחת כלל המדינות המצטרפות אליה.

*עו"ד צבי קן-תור הוא מכהן כיו"ר הפורום הישראלי לרילוקיישן ומתמחה בניוד גלובלי של מומחים.
הערות והצעות בנוגע למאמר זה, ולקידום יוזמת ה-GCRT, יתקבלו בברכה בדוא"ל tsvi@ksvisa.com או בפקס 03-7255745. טיוטת הצעת ה-GCRT ודברי ההסבר יועברו בקובץ אלקטרוני לגורמים מעוניינים.
הגבלת אחריות