הרשמה לניוזלטר
שלח דוא"ל: שם משפחה: שם פרטי:



מומחים זרים בישראל

מאת: עו"ד צבי קן-תור ועו"ד עמית עכו*		 הדפס         שלח לחבר
בעשור האחרון נרשם גידול עקבי בהעסקת מומחים זרים במשק הישראלי. העסקת מומחה זר בישראל כפופה לאותה מסגרת חוקית החלה על העסקת כל עובד זר בישראל. יחד עם זאת, העסקת מומחים זרים בישראל מהווה תופעה בעלת מאפיינים מיוחדים, המבדילים אותה מהעסקת עובדים זרים לא מקצועיים (או מקצועיים-למחצה). מאמר זה יעסוק בהיבטים הפרקטיים הקשורים בקבלת אשרות כניסה ועבודה בישראל למומחים זרים כמו גם בדמיון ובשוני שבין מומחה לעובד.

בעשור האחרון נרשם גידול עקבי בהעסקת מומחים זרים במשק הישראלי. העסקת מומחה זר בישראל כפופה לאותה מסגרת חוקית החלה על העסקת כל עובד זר בישראל. יחד עם זאת, העסקת מומחים זרים בישראל מהווה תופעה בעלת מאפיינים מיוחדים, המבדילים אותה מהעסקת עובדים זרים לא מקצועיים (או מקצועיים-למחצה). מאמר זה יעסוק בהיבטים הפרקטיים הקשורים בקבלת אשרות כניסה ועבודה בישראל למומחים זרים כמו גם בדמיון ובשוני שבין מומחה לעובד.

מאמר זה הינו תקציר מתוך פרק הדן במומחים זרים בישראל, בספר אשר יצא לאור בראשית 2006 פרי עטם של עוה"ד צבי קן-תור ועמית עכו.

מה בין מומחה זר לעובד זר "רגיל"?

חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, אינו מגדיר מיהו "עובד" ומהי "עבודה". יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת, הממונה על ביצוע החוק, רואה "עבודה" ככל פעילות אקטיבית בעלת ערך כלכלי המתבצעת בישראל. לעניין זה, אין חשיבות לשאלה מי משלם את שכרו של העובד, היכן מתקבל השכר (בישראל או בחו"ל) והיכן מתבצעת העבודה בפועל – במפעל, בבית, או במקומות שונים. עצם העבודה בישראל מצריכה הן קבלת אשרת כניסה וישיבה בישראל מסוג ב-1 והן קבלת היתר העסקה. כלל זה תקף ביחס למומחה זר כשם שהוא תקף ביחס לכל עובד זר אחר.

על אף היותו של המומחה הזר "עובד זר", קיימים כאמור מספר הבדלים משמעותיים בין מומחה זר לבין עובד זר "רגיל". במסגרת זו נעמוד רק על ההבדלים העיקריים בין שתי הקבוצות.

ככלל, מרבית העובדים הזרים בישראל עוסקים בעבודות כפיים בענפים עתירי עבודה, הדורשים רמת התמקצעות נמוכה יחסית. מומחים זרים, לעומת זאת, עובדים לרוב בעבודות המצריכות רמת התמקצעות או מומחיות גבוהה ובענפים עתירי ידע או עתירי הון. משרות אופייניות של מומחים זרים בישראל כוללות תפקידי מחקר ופיתוח, תפקידי ניהול ומטה, וכן התקנת ציוד ייחודי או הטמעת שיטות ייחודיות בישראל.

במקרים רבים, מומחים זרים המגיעים לארץ מביאים עמם ידע ומומחיות שאינם מצויים בישראל. עובדים זרים "רגילים", לעומת זאת, אינם מעבירים בדרך כלל ידע ייחודי לארץ, והם מאיישים משרות שאינן מצריכות ידע כזה בדרך כלל.

שכרם של מומחים זרים גבוה בדרך כלל במידה משמעותית משכר עובדים זרים "רגילים". יתר על כן, בעוד השכר הממוצע לעובד זר בישראל נמוך מהשכר הממוצע של עובד ישראלי, שכרו של המומחה הזר גבוה משמעותית מהשכר הממוצע בישראל. למעשה, כפי שנראה בהמשך, תנאי להענקת היתר עבודה למומחה זר בישראל הוא ששכרו יהיה כפול לפחות מהשכר הממוצע במשק – דהיינו בערך פי ארבעה משכר המינימום.

מומחים זרים הם בדרך כלל בעלי השכלה גבוהה, ברמה של תואר אקדמי ראשון לפחות, או בעלי ידע או ניסיון ייחודיים וכן רמת התמקצעות ומומחיות גבוהה. מציאות זו נגזרת ממיקומם של המומחים הזרים במערכת הכלכלית ומסוגי המשרות שהם ממלאים. לעומת זאת, כצפוי בהתחשב בסוגי הענפים הכלכליים ומשלחי היד בהם עוסקים העובדים הזרים ה"רגילים", הללו אינם מתאפיינים ברמה גבוהה של השכלה, בידע או בניסיון ייחודיים. בדרך כלל לא נדרשת מהם רמת התמקצעות ומומחיות גבוהה וזאת על אף שבין העובדים בענפים ובמקצועות שונים ישנם כמובן הבדלים גם בעניין זה.

הבדל נוסף בין מומחים זרים לבין מרבית העובדים הזרים נעוץ בסטטוס החברתי, הכלכלי והאישי שלהם. המומחים הזרים נהנים מסטטוס חברתי, כלכלי ואישי גבוה בשל כישוריהם, המשרות שאותן הם ממלאים ורמת ההכנסה הגבוהה יחסית שלהם. מרבית העובדים הזרים, לעומת זאת, מתאפיינים בסטטוס חברתי, כלכלי ואישי נמוך. סטטוס זה נגזר מכישוריהם הנמוכים יחסית, המשרות אותן הם ממלאים – הנחשבות בדרך כלל לכאלה שאזרחי המדינה מבקשים להימנע מהן – ורמת ההכנסה הנמוכה יחסית שלהם, והוא חושף אותם לעיתים לתופעות של ניצול והשפלה.

תרומתם של המומחים הזרים לכלכלת ישראל היא משמעותית ביותר, הן בערכים מוחלטים והן בהשוואה ליתר העובדים הזרים. התרומה הישירה מתבטאת בכמות הכסף שמוציאים המומחים הזרים בארץ, כמי שהכנסותיהם ורמת חייהם גבוהות יותר משל יתר העובדים הזרים. התרומה העקיפה מתבטאת בין השאר ביצירת מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי, וגם כאן ההבדלים בין מומחים זרים לעובדים זרים "רגילים", הם מובהקים. כל מומחה זר גורם ליצירת 10 מקומות עבודה חדשים בישראל לפחות (ולרוב – עשרות עד מאות מקומות עבודה חדשים פר מומחה זר). עובד זר רגיל, לעומת זאת, גורם בממוצע ליצירת ממקום עבודה חדש אחד בלבד לעובד ישראלי, וגם מקום עבודה זה הוא בדרך כלל בשכר נמוך.

מי נחשב כ"מומחה זר"?

הכללים הנוהגים בישראל בנוגע להגדרת "מומחה זר" אינם מעוגנים כיום בחוק או בתקנות, ויש להם מעמד של הוראות נוהל בלבד. כללים אלה מבוססים על המלצות ועדה מקצועית ("ועדת בוכריס") שהוקמה במרץ 2001 מתוך מטרה מוצהרת לבחון את היקף העסקת עובדים זרים במשק הישראלי.

ששת הקריטריונים עליהם המליצה ועדת בוכריס להגדרת "מומחה זר" מבוססים על הניסיון הבינלאומי ועל ההבחנות המקובלות בעניין זה בעולם, והם קשורים באופן הדוק עם מאפייני המומחה הזר. הוועדה המליצה כי תנאי סף להכרה באדם כמומחה זר הינו תשלום שכר גבוה משמעותית מהשכר הממוצע במשק. בפועל, ובהתאם להחלטת ממשלה בעניין זה, דורשת המדינה כי המומחה עבורו מבקשים היתר להעסקת כמומחה זר ישתכר בישראל סכום השווה לכפל השכר הממוצע במשק. סכום זה עומד כיום על כ-14,000 ש"ח ברוטו בחודש.

חמשת הקריטריונים הנוספים לבחינת עמידה בתואר "מומחה זר", עליהם המליצה ועדת בוכריס הם:

  1. אדם בעל איכויות ומיומנויות מיוחדות;
  2. אדם היוצר מקומות עבודה חדשים במשק הישראלי, ביחס של 1:10, כלומר כל מומחה יוצר 10 משרות חדשות בשוק העבודה הישראלי;
  3. אדם המעביר לישראל ידע וניסיון שאינם קיימים בשוק המקומי;
  4. אדם הנהנה מרמות השכלה והתמקצעות גבוהות מאוד;
  5. אדם העוסק בתפקידי ניהול ופיתוח.
הצורך באשרה ובהיתר העסקה למומחה זר

החובה לדאוג לחוקיות השהיה והעבודה של מומחה זר בישראל מוטלת על המעסיק המקומי. להעסקה בלתי חוקית של מומחה זר בישראל השלכות קשות הן על המומחה והן על המעסיק. העסקת מומחה זר באופן בלתי חוקי בישראל חושפת את המומחה להרחקה מישראל ובמקרה כזה הוא לא יוכל להיכנס לישראל כל עוד צו ההרחקה נגדו תקף. כמו כן צפויים למומחה קשיים בכניסה למדינות אחרות, כמי שהרקורד שלו הוכתם בשהייה בלתי חוקית במדינה אחת. מעסיק ומנהל של מומחה זר באופן בלתי חוקי צפוי לקנסות ואף לעונשי מאסר בפועל והוא חשוף לתביעה אזרחית של המומחה הזר על נזקים שנגרמו לו. נזק כזה עלול לכלול, לדוגמא, חסימת אפשרויות הקידום של המומחה במקום עבודתו, עקב חוסר יכולת להיות מוצב כמומחה במדינות אחרות.

לאור הגברת האכיפה בישראל בתחום העסקת עובדים זרים בכלל ומומחים זרים בפרט, ולאור התוצאות העגומות העלולות להיגרם במקרה של העסקה בלתי חוקית, חיוני להשיג את כל האישורים הדרושים למומחה הזר לפני כניסתו לישראל. חשוב לזכור כי למומחה הזר אסור להתחיל בעבודתו בטרם הונפקו כל ההיתרים הדרושים לשם כך, וכי מדיניות משרד הפנים היא שלא יונפק היתר העסקה עבור מי ששוהה בישראל באשרת תייר. כמו כן, לא ניתן לשנות את מעמדו של המומחה הזר בישראל מ"תייר" למבקר זמני למטרת עבודה, כל עוד המומחה הזר שוהה בשטח המדינה. המשמעות היא שמומחה זר השוהה בארץ כתייר חייב לצאת את גבולות המדינה ולקבל את האשרה המתאימה בקונסוליה הישראלית, על מנת לעבוד בישראל באופן חוקי. על מדיניות זו נמתחה ביקורת רחבה, אך כל עוד היא תקפה, חיוני שמעסיקים ינהגו בהתאם.

בכל מקרה של ספק בנוגע לשאלה האם האזרח הזר צפוי לבצע עבודה בישראל, מומלץ להיוועץ בגורם מקצועי. מקרים אופייניים – אך לא בלעדיים – בהם עלול להתעורר ספק כזה הם של אזרח זר שהגיע לישראל למטרת השתלמות או ביקור עסקי, בנסיבות בהן האזרח הזר צפוי לבצע בישראל פעילות כלשהי שניתן לסווגה כ"עבודה" ולו גם בדוחק.

בפרקטיקה קיימים הבדלים בין הליך קבלת אשרה והיתר העסקה למומחה זר לבין ההליך המתייחס לעובד זר אשר אינו מומחה. בעוד שביחס לעובדים זרים "רגילים" נקבעות מדי שנה, בהחלטת ממשלה, מכסות העסקה בחתך ענפי ולאחר מכן מחולקת הקצאת העובדים הזרים למעסיקים השונים, הרי שביחס למומחים זרים לא נקבעות כל מכסות. לפיכך אין בעיקרון מגבלה על מספר המומחים הזרים שניתן לאשר את כניסתם לישראל. יתר על כן, בקשה להיתר עבודה למומחה זר נידונה בהליך מיוחד, מהיר באופן יחסי מבקשות להיתר עבודה לעובד זר "רגיל".

תהליך קבלת היתר להעסקת מומחה זר

העסקה חוקית של מומחה זר בישראל מתאפשרת בעקבות תהליך בירוקרטי, תלת שלבי וסמי שיפוטי. השלב הראשון בתהליך הוא קבלת היתר העסקה מאת משרד התמ"ת. השלב השני והשלישי הם הוצאת אשרת כניסה וישיבה בישראל מסוג ב-1. שלבים אלו מתבצעים במשרד הפנים ובקונסוליה הישראלית הרלוונטית בחו"ל. ללא אשרת עבודה המוטבעת בדרכונו של המומחה הזר, לא יכול האחרון להיכנס לישראל לצרכי עבודה.

היתר העסקה הניתן עבור מומחה זר בישראל מאפשר את העסקתו של המומחה אך ורק אצל המעסיק המקומי שנתן את חסותו לבקשה להיתר העסקה ובתפקיד שצוין בבקשה. מעבר למעסיק אחר יכול להתבצע רק בכפוף לקבלת היתר מתאים ובהתאם לנוהלי משרד הפנים ביחס למעבר בין מעסיקים. הסדר זה קרוי בישראל "הסדר הכבילה". הסדר דומה קיים גם ברוב מדינות המערב, כמו ארה"ב ומדינות מערב אירופה.

* משרד עו"ד קן – תור שוורץ ושות' (www.ksvisa.com) מתמקד בתחום ה-Corporate Relocation, כלומר קבלת היתרי עבודה מטעם חברות לעובדים המוצבים במדינות זרות. מחלקת גלובל קורפורייט רלוקשיין, בניהולו של עו"ד עמית עכו, מתמקדת בטיפול בקבלת אשרות עבודה זמניות בישראל עבור מומחים זרים המועסקים בתעשיית ההיי–טק, מדעי החיים (Bio-Technology), בנקים זרים ונציגויות בישראל של חברות רב לאומיות.

מאמר זה הינו תקציר מתוך פרק הדן במומחים זרים בישראל, בספר אשר יצא לאור בראשית 2006 פרי עטם של עוה"ד צבי קן-תור ועמית עכו.
הגבלת אחריות