הרשמה לניוזלטר
שלח דוא"ל: שם משפחה: שם פרטי:



איך מודדים יוקר מחיה של עובדים בחו"ל?

מאת: ישראל פרומן *		 הדפס         שלח לחבר
כשחברה מחליטה להציב עובד בחו"ל, היא חייבת לקחת בחשבון את יוקר המחיה של אזור היעד. הדבר נכון גם במידה והחברה החליטה לשלם שכר מקביל לשכר של עובד מקומי (כמו שמקובל, במקרים רבים, ביחס לעובדים הנשלחים לארה"ב), מאחר ורמת ההוצאות של שליח (expatriate) שונה מזאת של עובד מקומי כפי שיפורט בהמשך מאמר זה.

במקרים רבים, החברה "פותרת" את הבעיה על ידי השגת "מספר הקסם": פקטור מדד יוקר המחיה. מדד זה משווה את ממוצע יוקר המחיה בין שתי ערים, לדוגמה בין תל-אביב לבריסל. מדד יוקר המחיה של ה - Economist של בריסל הוא 104 ביחס למדד ניו-יורק בעוד שהמדד של תל-אביב הוא 87 ביחס לניו-יורק. חישוב פשוט (100X87/104) יראה שמדד יוקר המחיה של בריסל ביחס לתל-אביב הוא 120. מבאן ששכרו של העובד בבלגיה צריך להיות גבוה ב- 20% ביחס לשכרו בישראל

פשוט? לא כל כך. הדבר מזכיר את הבדיחה החבוטה על סטטיסטיקאי שטבע בנחל שעומקו הממוצע 19 ס"מ. השימוש הפשטני בממוצע מדד יוקר המחיה מתעלם לדוגמה מנושא שכר הלימוד של ילדי השליח. בעוד שבישראל החינוך הוא ממלכתי, הרי שבבלגיה לא נהוג לשלוח את ילדי השליחים לבתי הספר המקומיים והאלטרנטיבות הקיימות נעות בין שכר לימודים שנתי של 22,000 €(ביה"ס הבינלאומי של בריסל) ל- 7,000 € (ביה"ס היהודי של בריסל).

לדבר זה אין כל משמעות לשליח ללא ילדים בגיל בית ספר. אך שליח שיש לו שני ילדים בגיל בית ספר יעמוד בפני הוצאה של למעלה מ- 44,000 €, שהופכת את הפקטור של 120, אותו חישבנו קודם לכן, ללא רלוונטי. ישנה לכן חשיבות רבה להבין ממה מורכב מדד יוקר המחיה, כיצד הוא מחושב, מה כלול בו ובעיקר מה לא כלול בו.

יוקר המחיה השוטף

מדידת יוקר המחיה השוטף כוללת, בדרך כלל, את כל סעיפי הצריכה השוטפים:
  • Utilities (חשמל, גז, מים, כבלים, אינטרנט, מסי ועד וביטוח בית)
  • Food at Home
  • Food Outside Home
  • Alcohol and Tobacco
  • Entertainment (חוגים, מועדונים, תיאטרון קולנוע)
  • Clothing (בגדים, נעליים)
  • Personal Care (תספורת, מוצרי קוסמטיקה וטוילט, ניקוי יבש)
  • Medical Care
  • Public Transportation (אוטובוסים, רכבות, מוניות)
  • Household Operations (שיפוצים ותיקונים בבית, תיקון מכשירים חשמליים, ניקיון, גננות)

מדד יוקר המחיה לא כולל בתוכו, בדרך כלל, את שלושת סעיפי ההוצאה "הכבדים":
  • דיור
  • השכלה
  • רכב

כשמתייחסים למדד יוקר המחיה יש לקחת בחשבון את הנתונים הבאים:
  • מדד יוקר המחיה הסטנדרטי מתייחס, בדרך כלל, לזוג + 2 ילדים. התפלגות הנתונים ביחס ליחיד וזוג ללא ילדים שונה באופן משמעותי. כך לדוגמה תוציא משפחה עם ילדים חלק יחסית גדול מהכנסתה על Food at Home, בעוד שזוג ללא ילדים יוציא חלק יחסי גדול מהכנסתו על Entertainment ועל Food Outside Home.
  • במדינות רבות יש הבדל משמעותי בין רמת ההוצאות של expatriates ושל מקומיים. כך לדוגמה רמת ההוצאות של שליחים על אוכל במסעדות במדינות כמו הודו וסין יהיה גבוה בהרבה מזה של מקומיים.
  • רוב מדדי יוקר המחיה נמדדים על ידי חברות מערביות. חברות אלו שבויות עדיין, במידה רבה, בקונספציה הקולוניאלית ששאפה להעתיק את סגנון החיים של השליחים בארץ השולחת למדינות ה"קולוניה". בהתאם לכך ימדדו חברות אלו את מחיר המשקאות וסוגי המזון המיובאים במדינות כמו וייטנאם, רומניה ואוגנדה - שהם, מטבע הדברים, יקרים ביותר. הדבר לא נדרש ביחס לשליחים מישראל המגלים יכולת הסתגלות גבוהה לתנאים המקומיים.
  • רוב מדדי יוקר המחיה לוקחים בחשבון "פרמיית הסתגלות": פרק זמן של שישה חודשים עד שנה הנדרש לשליחים כדי להסתגל לתנאי השוק המקומיים ולהגיע לאפקטיביות צרכנית מקבילה לתושב מקומי. פרמיה זאת היא מיותרת לחלוטין כשהדבר נוגע לשליחים מישראל הניחנים ביכולת הסתגלות גבוהה ומצטיינים בתקשורת בלתי פורמלית המאפשרת להם להשתוות, ואף לעקוף, את המקומיים תוך זמן קצר ביותר.

דיור :
דיור מהווה, במקרים רבים, את סעיף ההוצאה המרכזי של השליח. במדינות שונות מגיעה השכירות של דירה בת 3 חדרי שינה לסכומים של מעל 5,000$ לחודש (הונג-קונג, טוקיו, סינגפור). מחירי השכירות לדירות לשליחים נוטים להיות יקרים במיוחד במדינות לא מפותחות (מזרח אירופה, הודו, דרום אמריקה, אפריקה), מאחר ומצאי הדירות המתאימות לשליחים נמוך. מחיר הדירות מתייקר במיוחד בשכונות הקרובות לבתי הספר הבינלאומיים.

לארגונים קשה פעמים רבות להסתגל למחירי שכר הדירה הגבוהים. הנטייה היא להתייחס לטווחי שכר דירה של מקומיים כנקודה התייחסות. גישה זאת אינה פרקטית מאחר והשליחים ישוו את עצמם עם קהילת השליחים באזור היעד ויגלו חוסר נכונות להתגמש בנושא. יש לזכור שגם בישראל מחירי השכירות של דירות לשליחים יקרות מאוד ביחס למחירי שכירות הדירות הרגילים. טווח מחירי השכירות החודשיים לדירות 3 חדרים באזור המרכז בהן מתגוררים expatriates בישראל עומד על 2,000$ עד 3,000$ - הרבה מעבר לסכומים הרגילים שאנו מכירים.

כשמתייחסים לסעיף הדיור יש להיות מודעים להיבטים הבאים:
  • במדינות רבות קיימים תנאי חוזה ותנאי התשלום ייחודיים. כך לדוגמה בדרום קוריאה חוזה השכירות הסטנדרטי הוא ל-24 חודש והשוכר נדרש לשלם את כל דמי השכירות מראש. בנוסף, כדי להבטיח את זכויותיו של שוכר הדירה בדרום קוריאה, מקובל לרשום מעין משכנתא על הנכס המושכר (Keun Mortgage). מומלץ להשתמש בגורם מקומי שיסייע לחברה/עובד בעת המו"מ עם המשכיר.
  • עלות שכר הדירה נוטה להיות גבוהה יותר כשהחברה מממנת את העלות ולא העובד (תופעה הידועה בשפת משאבי האנוש כ"תופעת ה-OPM", Other People Money). כשחברה קובעת תקציב לשכר הדירה היא נוטה להתייחס לתקציב זה כגבול העליון של דמי השכירות, בעוד שהעובד נוטה לראות בתקציב שנקבע כנקודת התחלה של המשא ומתן. עדיף, לכן, לכלול את עלות שכר הדירה בשכרו של השליח (למעט בשל שיקולי מס, ר' סעיף הבא).
  • חוקי המס במדינות רבות רואות בהוצאות שכר הדירה של expatriates כהוצאה מוכרת למס. חלק ממדינות אלו (יפן לדוגמה) מתנות את ההכרה לצורכי מס בכך שהחברה תשלם ישירות את שכר הדירה.
  • עלות הדיור לא מורכבת רק משכר דירה. יש לקחת בחשבון הוצאות נוספות כמו תשלומי ועד בית, דמי חניה, דמי ארנונה ועלות ביטוח הדירה.

שכר לימוד :
כפי שהוזכר קודם, לסעיף שכר הלימוד של ילדי השליח יכולה להיות משמעות רבה בקביעת יוקר המחיה. רוב החברות הישראליות מממנות את שכר הלימוד בבתי ספר בינלאומיים במדינות שאינן דוברות אנגלית. עלויות שכר הלימוד בבתי ספר בינלאומיים נעות בין 10,000$ ל-20,000$ לילד ובמדינות רבות אינן נחשבות כהוצאות המוכרות לצורך מס. אם ניקח משפחה של שני ילדים בגיל בית ספר היוצאת לשליחות בפריס הרי שמדובר בהוצאה של כ-35,000$ לשנה. מאחר וההוצאה לא מוכרת לצורכי מס יש צורך לגלם את ההטבה והעלות השנתית מגיעה עקב כך ל- 70,000$ ויותר.

כשמתייחסים לסעיף שכר הלימוד יש להיות מודעים להיבטים הבאים:
  • כפי שנאמר קודם לכן, לא מקובל לממן שכר לימוד בבתי ספר פרטיים במדינות דוברות אנגלית (ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה). החריג היחיד בהקשר זה הוא של משפחות מסורתיות המעוניינות בבתי ספר יהודיים.
  • גם במדינות שאינן דוברות אנגלית קיימות ברב המקרים מספר אלטרנטיבות של בתי ספר פרטיים המציעים לימודים בשפה האנגלית. יש לקיים בחינה מדוקדקת של בתי הספר השונים ולקחת בחשבון את הפרשי העלויות המגיעים לעיתים לסכומים משמעותיים ביותר. יש לקחת בחשבון שהעובד הראשון הנוסע לאזור יעד ספציפי קובע את ה"סטנדרט" לכל העובדים הבאים שיצאו לשליחות באותו אזור: במידה ונבחר עבורו בית הספר הפרטי היקר - ילמדו בו כל ילדי השליחים שישלחו אחריו.
  • בחישוב עלויות בית הספר יש לקחת בחשבון שהעלות לא מורכבת משכר הלימוד בלבד. ברוב המקרים מתווספים לעלות סעיפי חובה כמו דמי הרשמה ו-Capital Fee וסעיפי רשות כמו הסעות וארוחות. על החברה לכלול בחישוב העלויות את סעיפי החובה ולקבוע מראש את המדיניות ביחס לתשלומי הרשות.

רכב :
מדיניות הרכב נגזרת בדרך כלל מנוהג השוק של ארץ היעד ולא מנוהג השוק במדיה השולחת. כך לדוגמה לא נהוג רכב חברה בשוק העבודה האמריקאי. חברה שתממן רכב חברה לשליח מישראל תהיה חריגה במתן הטבה זאת בשוק האמריקאי ותיצור פער לא סביר בינו לבין העובדים המקומיים. לעומת זאת, עובדים בתפקידים ניהוליים או בתפקידי מכירות באיטליה מקבלים רכב חברה כחלק מהטבות השכר שלהם, ולכן יש לספק רכב חברה גם לשליח הישראלי הנשלח לאיטליה בתפקיד מקביל - בלי קשר להיותו זכאי לרכב חברה בישראל.

במידה והוחלט על מתן רכב חברה יש לבחון את הנקודות הבאות:
  • איזה סוג ורמה של רכב נהוג ביחס לתפקיד הספציפי?
  • אחת לכמה שנים נהוג להחליף רכב?
  • האם החברה מממנת את כל הוצאות הרכב או רק חלק מהם?
  • במידה וההטבה חייבת במס, האם החברה מגלמת את עלות המס?

במידה והשליח רוכש רכב יש להביא בחשבון את העלויות הבאות:
  • האם החכרת רכב במקום רכישתו היא אלטרנטיבה ריאלית?
  • עלות הרכישה (האם בידי השליח סכום כסף שיספיק לרכישת רכב אחד או שניים או שיש לסייע לו על ידי מתן הלוואה/מקדמה)
  • רמת הפחת על הרכב (בהתחשב בעובדה שהשליח מגיע לתקופה קצובה)
  • עלויות ביטוח הרכב
  • עלויות המסים והאגרות המוטלים על הרכב
  • עלות הדלק

* ישראל פרומן, מנכ"ל ORI, בעל ניסיון של 18 שנים בייעוץ בינלאומי בתחום משאבי אנוש, יעוץ בנושא חבילות שכר והטבות בשווקים גלובליים, הדרכה בנושאים בין-תרבותיים ורילוקיישן.

הגבלת אחריות