הרשמה לניוזלטר
שלח דוא"ל: שם משפחה: שם פרטי:



פסיקה חדשה - הגנה מפיטורים של אקספט

מאת: עו"ד יונת (רפפורט) חמיידס *		 הדפס         שלח לחבר
מעשה בשלושה אקספטים ("אקספט/ים" - מהמילה expatriate- עובד שנשלח לתקופה ממושכת לחו"ל)
  • מר לאוסון, אזרח בריטי, עבד באי אסנסיון בדרום האוקינוס האטלנטי. החברה בה עבד היתה בריטית (משרדה הראשי באנגליה) ומר לאוסון עבד עבורה אך ורק באי המרוחק (ולא באנגליה).
  • מר בוטם, אזרח בריטי, עבד כ"אזרח עובד משרד הבטחון", בבסיסי הצבא הבריטי בגרמניה.
  • מר קרופטס, אזרח הונג- קונג , היה עובד של חברת התעופה קאת'אי פסיפיק (מהונג-קונג), שעבד וחי באנגליה.

המשותף לשלושתם, מעבר להיותם אקספטים, היא העובדה כי מעבידיהם רצו לפטרם. כל אחד מהעובדים טען כי פיטוריו אינם כדין לפי חוקי אנגליה. המעבידים מצידם טענו שחוקי אנגליה- המגנים על העובדים מפני פיטורים בלתי מוצדקים- כלל אינם חלים על העובדים הללו.
בשני המקרים הראשונים - לא חלים חוקי אנגליה כיוון שהעבודה בוצעה מחוץ לאנגליה, ובמקרה השלישי - העבודה בוצעה באנגליה אך דובר בעובד זר של חברה זרה.

שלושת המקרים הובאו לדיון בפני בית הלורדים, שאיחד את הדיון בשלושתם ונתן לאחרונה את החלטתו (בדיון מספר 06-2005: Serco Ltd V. Lawson, Botham V. Ministry of Defense, Crofts V. Veta Ltd.).

בית הלורדים אינו רק מרכז אירועים בשרון. זהו גם בית המשפט העליון באנגליה, אליו מובאות סוגיות עקרוניות להחלטה. זוהי הערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר באנגליה, ואכן, עולם המשפט הבריטי חיכה "בנשימה עצורה" להחלטה בנדון. כיוון ששיטות משפט בארצות רבות (לרבות ארה"ב וישראל) מבוססות על המשפט הבריטי, יש ענין וחשיבות גם אצלנו להחלטה זו.

כי יש לדעת - "עולם הרילוקיישן" אינו זוכה להתיחסות מרובה בפסקי דין או בחוקי העבודה. אם נסתכל על ישראל הקטנה שלנו, בה מספר ה"אקספטים" הוא גבוה, יחסית לאוכלוסיה, אפילו בה כמעט ואין פסקי דין שיצאו תחת ידו של בית הדין הארצי לעבודה, המתיחסים לאקספטים.

ניתן לשער מה הסיבות לכך -
  • האקספטים נחשבים בדרך כלל לעובדים "חזקים". מדובר באנשים שמרוויחים טוב, בעלי יכולת לדאוג לעניניהם. גם מעבידיהם בדרך כלל הם אירגונים "שומרי חוק", שאינם מנסים להתחמק מקיום חובותיהם כמעבידים.
  • זוהי אוכלוסיה שבדרך כלל אינה מאוגדת באיגוד מקצועי, ולכן הנטיה והיכולת לעסוק במאבקים משפטיים או ציבוריים היא מינימלית.
  • כאשר קיים סכסוך בין העובד ומעבידו, נטיית הצדדים היא להתפשר, וכך- מעט מאד סכסוכים מגיעים להכרעה שיש לה ערך של תקדים מחייב למקרים אחרים.
  • מדובר במספר קטן יחסית של עובדים.
היעדר כללים ברורים מביא, מטבע הדברים, לתחומים אפורים רבים. כאשר עורכי הדין העוסקים בנושא מייעצים ללקוחותיהם, הם מסתמכים במידה רבה על נסיונם והבנתם המשפטית, ולא תמיד על הלכה ברורה ומחייבת. על רקע זה, כל פסק דין עקרוני הוא בעל חשיבות ב"עולם הרילוקיישן" ובוודאי שגם החלטת בית הלורדים. בעניננו, בכל שלושת המקרים החליט בית הלורדים כי על הפיטורים הללו יש להחיל את החוק האנגלי המעניק לעובד הגנות רבות מפני פיטורים שלא כדין.

אז מה בעצם ה"ביג דיל" בעניין? אתחיל מהסוף, מהמקרה השלישי. המעביד היה חברה זרה ודובר באזרח זר. אולם, כיוון שהעבודה בוצעה באנגליה עד הפיטורים, נכנס העובד תחת המטריה של הגנות החוקים האנגליים. בכך, לדעתי, אין חידוש מסעיר. בית הלורדים בעצם נתן גושפנקא סופית לדעה המקובלת בין עורכי הדין העוסקים בנושא. הדעה היתה שמקום ביצוע העבודה הוא הגורם המכריע בקביעה אילו חוקים יחולו על יחסי העבודה.

בשני המקרים האחרים, החידוש והחשיבות היו בהחלת החוק האנגלי על עבודה שמתבצעת מחוץ לאנגליה. החלטה זו, לכאורה, מנוגדת לעיקרון המרכזי - הקיים גם בשיטת המשפט הישראלי- לפיו חוקי מדינה יכולים לחול רק במדינה גופא, ואין להם תחולה "אקסטרה - טריטוריאלית", כלומר: מחוץ לגבולות המדינה.

דמיינו את רועי, עובד ישראלי החי ועובד בארה"ב שלוש שנים. רועי מפוטר מעבודתו בעת שהייתו בארה"ב, והוא תובע את מעבידו בבית משפט אמריקאי. הוא טוען כי לא קבל הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים כמחוייב על פי החוק הישראלי. באופן הרגיל, ישאל עצמו בית המשפט האמריקאי - מדוע בכלל עליו להחיל על יחסי העבודה דווקא את החוק הישראלי ולא את החוק האמריקאי הרלבנטי ? רק בגלל שמדובר באזרח ישראלי?!

בית הלורדים הבין שהחלטתו מרחיקת לכת, ולכן הקפיד וסייג את ההחלטה רק למקרים ולנסיבות יוצאים מהכלל. לגבי האקספטים, החלת החוק האנגלי תתבצע אך ורק כאשר המעביד עצמו הוא אנגלי.
אך בכך כשלעצמו לא מספיק. מעבר לכך חייבת להתקיים זיקה משמעותית בין העבודה בארץ הזרה ובין העיסוק העיקרי של המעביד (עיסוק שמתרחש באנגליה), כך שבעצם, העבודה בחו"ל היא מעין "זרוע ארוכה" של הביזנס באנגליה. בית הלורדים נתן דוגמא של עיתונאי פרילנסר, המסקר אירועים בעולם עבור עיתון אנגלי. ככזה, מן הסתם יחולו על פיטוריו חוקי אנגליה. אם ניישם את אותו הגיון לישראל - מן הסתם, לפי אותו הגיון, שליחים של גופים רשמיים כגון צה"ל, משרד החוץ, וכיו"ב אמורים גם הם להינות מהגנות של החוק הישראלי, אפילו בהיותם מוצבים במדינה אחרת. אולם מה קורה כאשר מדובר בשליח של חברה מסחרית רגילה? לפי מה תיקבע ה"זיקה"?

עדיין נשארו תחומים רבים מעורפלים בנושא ובית הלורדים "הודה" כי הוא אינו מכריע לגביהם בפסיקתו. למשל - מה קורה כאשר החוק במדינה בה מתבצעת העבודה "נדיב" יותר לעובד מאשר חוקי המדינה ממנה נשלח? האם אז יוכל העובד לבחור את החוק המועדף כרצונו? אם נחזור לדוגמא של רועי האקספט. אם הוא נשלח לצרפת, בה חוקי העבודה טובים יותר לעובד מהחוק הישראלי, הוא יבחר בחוק הצרפתי, אך אם הוא נשלח לארה"ב - האם יוכל לבחור בחוק הישראלי? זוהי תוצאה לא הגיונית.

לעניות דעתי, למרות החידוש בהחלטה שניתנה על ידי בית הלורדים, ייבחן כל מקרה לפי נסיבותיו.
ברוב המקרים, כאשר מדובר באקספטים, אם האקספט יתבע את מעבידו בארץ אליה נשלח ובה בוצעה העבודה - יש להניח שבית המשפט המקומי ייטה להחיל על הסכסוך את החוק החל במדינה בה בוצעה העבודה ולא את החוק החל במדינה ממנה נשלח העובד. יחד עם זאת, אני יכולה לדמיין מצב בו יבחן בית המשפט גם מהו החוק החל ב:"מדינת המוצא" ויתחשב גם בו, כך שנראה כי עדין לא נאמרה המילה האחרונה בנושא.

* עו"ד יונת חמיידס מתמחה בייעוץ לחברות בנושאים הקשורים להעסקת עובדים בחו"ל. לפרטים נוספים, ניתן לבקר באתר www.chameides.com/law או לפנות בדוא"ל: yc@chameides.com

הגבלת אחריות