הרשמה לניוזלטר
שלח דוא"ל: שם משפחה: שם פרטי:

רילוקיישן- משחק ילדים?

מאת: שלי לב *		 הדפס         שלח לחבר
שליחים רבים יוצאים עם ילדים לרילוקיישן. מן הארגון נדרשת התיחסות מיוחדת לנושא הילדים. אמנם, על פי רוב, התאמת הילדים ליציאה לשליחות אינה נבדקת בשל גילם הצעיר, אך אין ספק כי התאקלמותם במדינת היעד ושביעות רצונם מהשליחות- הינה קריטית להצלחתה.
באופן טבעי הדאגה לשלומם ולרווחתם של הילדים עומדת בראש מעייניהם של ההורים, השליחים ובני זוגם. על כן, חשוב כי הארגון יתן מענה לנושא הילדים, הן לפני היציאה לרילוקיישן, במהלכו ולקראת חזרתה של המשפחה ארצה.

הארגון יכול להתמודד עם יציאתם של ילדי השליחים לרילוקיישן במספר דרכים:
  • הכנת הילדים לקראת היציאה לשליחות: מעל גיל פעוטות, ניתן להכין את הילדים עצמם לשליחות כשם שמכינים את השליחים ובני זוגם. ניתן להבנות תהליך משפחתי הכולל גם את הילדים. באופן זה הילדים מרגישים חלק מהתהליך, מקבלים הרבה מידע חשוב על מדינת היעד ומקבלים כלים בעצמם כיצד להתמודד עם התהליך: פרידה מחברים וממשפחה, הקלטות במדינה החדשה מבחינת בית ספר, חברים ועוד... וכן כלים לשמירה על קשר עם היקרים להם בארץ.
  • העצמת ההורים בתמיכה בילדים בעת המעבר בשלביו השונים: ניתן להקנות להורים עוד בארץ לפני היציאה, כלים להתמודדות עם שלבי ההקלטות השונים של הילדים במדינה החדשה. מטבע הדברים מרכז תשומת הלב של ההורים הוא בליווי הילדים והשתלבותם במהלך השליחות. הרחבת מודעות ההורים לשלבי ההקלטות השונים של הילדים במהלך השליחות, והקניית כלים לתמיכה ולהתמודדות עם שלבים אלו מסייעת להורים במידה רבה, מחזקת את תחושתם כי הם יכולים לעזור לילדיהם ומחזקת את הילדים בהורים רגועים יותר וכמקורות תמיכה מבוססים יותר.
  • בחינת בית הספר או הגן המתאים ביותר לילדים: יש להתחיל את תהליך בחירת המוסד החינוכי המתאים ביותר לילדי השליחים בשלב מוקדם ככל האפשר בעת תכנון השליחות. ניתן לזהות עם ההורים מהם הפרמטרים החשובים להם ביותר בחינוך הילדים, ולנסות לתת לכך מענה מיטבי: אוכלוסיית בית הספר (יהודית, ישראלית, אמריקאית או זרה אחרת), האם לשלב את הילדים במערכת החינוך המקומית או שילובם במערכת החינוך הבינ"ל ועוד... לעתים אופי בית הספר ומיקומו עשוי אף להשפיע על בחירת אזור המגורים ושיקולים משפחתיים נוספים.
  • המשך לימוד העברית גם בחו"ל: ישנם הורים שלהמשך לימוד העברית בחו"ל יש בעבורם חשיבות רבה. ישנן היום מספר דרכים ומערכות המאפשרות את המשך לימוד העברית עבור הילדים גם במדינות ובבתי ספר שאינם מספקים או מאפשרים זאת, ולעתים אף מאפשרות מעקב אחר חומר הלימוד הרלוונטי בארץ. חשוב לעמוד על נקודה זו עם ההורים ולמצוא לכך פתרון הולם.
  • שמירת קשר עם הארץ במהלך השהות בחו"ל: אחד החששות הגדולים של ילדים היוצאים עם הוריהם לשהות ארוכה בחו"ל היא ההתנתקות המשפחתית והחברתית מהנעשה בארץ: אובדן מעמדם החברתי, אובדן קשר עם החברים, החבר/ה הטוב/ה, וכמובן הסבים ובני משפחה אחרים. ישנם כיום כלי תקשורת המקלים מאוד על שמירת הקשר, וכן רעיונות נוספים שיכולים לשמור על קשר זה: כמו משלוחים מהנשארים בארץ לילדים בחו"ל ועוד.
  • הערכות ארגונית: חשוב לקבוע את מועדי היציאה לשליחות כך שלא יפגעו בסדר החיים של הילדים. למשל, מומלץ לא להוציא משפחות עם ילדים באמצע שנת לימודים אלא בסופה או לקראת תחילתה, על מנת שהילדים לא יילקחו באמצע שגרת חייהם ויצטרכו להתמודד עם לימודים בארץ זרה מאצעיתה של השנה ולא מתחילתה. מעבר שכזה, שלא בעיתוי הנכון, עלול להוסיף קשיים רבים להתאקלמות הילדים ולתחושתם האישית כמו גם להישגיהם הלימודיים. יש לשים לב במוחד למעברים בחלקי העולם בהם שנת הלימודים והחופש הגדול אינם חופפים לאולו בישראל. במקרים כאלו יש להחליט לפי איזו שנת לימודים פועלים: זו במדינת היעד בה החופש הגדול בחורף של ישראל או לפי שנת הלימודים היראלית. ישנם מספר פתרונות למצבים כאלו, תלוי במדינה אליה עוברת המשפחה.
  • ילדים שאינם מתלווים למשפחתם ונשארים בארץ: לעתים כאשר לשליחים יש ילדים גדולים, בדרך כלל מגיל 16 ומעלה, חיילים, סטודנטים אחרי צבא..., קיימת אפשרות כי הם לא יתלוו להוריהם. נסיעתם של ההורים תוך כדי השארותם של ילדים בארץ איננה טריוויאלית, על אף שהילד/ה נשאר/ת בסביבתו/ה הטבעית ובבית. לריחוק והפרידה במצבים אלו יש השפעה גם על ההורים וגם על הילדים, ורצוי להתיחס לנקודה זו בהכנה ולראות אם וכיצד הארגון מעורב במצב זה במהלך השליחות.
החדשות הטובות הן, שלילדים יש על פי רוב יכולת קליטה והסתגלות גבוהה, אפילו גבוהה מזו של המבוגרים. יכולת הלמידה שלהם מפותחת, והם בדרך כלל אלו שמשתלבים במסגרות שלהם במהירות, לומדים את השפה/ות החדשה/ות יחסית בקלות (לעומת המבוגרים) ופעמים רבות מדווחים אף כמורי הדרך של ההורים (בעיקר בן/בת הזוג שאינו/ה עובד/ת) בארץ היעד.
ואולם, התאקלמות זו אינה מובנת מאליה. חשוב לאפיין את מידת המוכנות לעומת החששות של כל ילד בנפרד טרם היציאה לשליחות ולהערך בהתאם. יש להיות מודעים לשלבי ההתאקלמות כדי שההורים וגם הארגון (במידת הצורך) יוכלו לתת מענה ספציפי לילד בשלבים השונים, ובמידה ונדרשת התמודדות מיוחדת.

בעולם הולכת וגדלה התופעה של ילדי שליחים, הידועים פעמים רבות בכינוי TCKs כלומר: Third Culture Kids. בעוד שבעבר היתה נטיה לחשוש כי ילדים אלו עלולים יהיו לסבול מחוסר זהות תרבותית, נוודיות ותחושת חוסר שייכות, חוסר יכולת להשתקע במקום אחד וליצור קשרים חברתיים- מחקרים עכשוויים מראים כי ילדים השוהים במהלך ילדותם במדינות שונות בעקבות עבודת הוריהם, מפתחים על פי רוב מיומנויות בינלאומיות ובניאישיות שמהוות יתרון רב עבורם כבוגרים.
ה- TCKs בעצם לומדים מגיל צעיר מהי רב תרבותיות ורב לאומיות, הם מסתגלים מהר למצבים משתנים ומפתחים כלים בינאישיים כאלו המאפשרים להם להסתדר במידה רבה בכל מקום בעולם אליו הם מגיעים ויגיעו בעתיד. זוהי מעין תרבות שלישית, בינ"ל במהותה, שאינה קשורה דוקא למדינה אחת מסוימת. השהות בחו"ל חושפת אותם לשפות שונות ומפתחת אצלם את יכולת לימוד השפה, מרחיבה אופקים, מרחיבה ידע וחושפת אותם למורכבות של בניית מערכות יחסים עם בני לאומים ותרבויות אחרים, שילדים אחרים אינם נתקלים בהם אלא בגיל מבוגר הרבה יותר.
לפי מחקרים שנערכו לאחרונה בארה"ב, כ- 70% מילדי שליחים היו בעלי השכלה גבוהה ומשרות בכירות יותר בהשוואה לילדים אמריקאים אחרים.
השליחות יכולה להוות עבור הילדים הזדמנות נפלאה לצמיחה אישית, עם זאת יש להשקיע מאמצים רבים על מנת לאפשר לאותם ילדים את התהליך והסביבה התומכים ביותר לשם כך, ועל מנת שיוכלו להנות מיתרונותיו (ולא לסבול מחסרונותיו וקשייו, הבלתי נמנעים) של מהלך זה.

* שלי לב הינה יועצת המתמחה בניהול גלובלי והבדלים בינתרבותיים. במסגרת זו היא מקיימת סדנאות על הבדלים בינתרבותיים, מייעצת למחלקות משאבי אנוש, ומעבירה יעוץ והכנה לקראת relocation לשליחים ומשפחותיהם ולארגונים השולחים אותם. shelly@shellylev.com, www.shellylev.com

הגבלת אחריות