הרשמה לניוזלטר
שלח דוא"ל: שם משפחה: שם פרטי:

רילוקיישן, חוזה עבודה ומה שביניהם

מאת: עו"ד עמית עכו *		 הדפס         שלח לחבר
בית הדין לעבודה בתל אביב דן לאחרונה בתביעה שהגיש מר יורם ניר כנגד אמדוקס, העוסקת במכירת פתרונות לחיוב לקוחות במערכות תקשורת. יורם ניר התקבל לעבודה באמדוקס בתפקיד של מנהל מכירות במזרח הרחוק. כוונת אמדוקס הייתה לפתוח נציגות בהונג קונג, אזור בו היתה החברה מעוניינת לפתח ולקדם את עסקיה. יורם הציג עצמו בפני החברה כבעל כישורים נדרשים לתפקיד, ובין היתר כבעל ניסיון עשיר במכירות במזרח הרחוק.

הרקע לתביעה
על פי ההסכם שנחתם בין יורם ניר לאמדוקס, אשר נערך על ידי מחלקת כח אדם בחברה, היה אמור מר ניר להיות מוצב בהונג קונג לתקופה של 5 שנים אשר תחילתה על פי ההסכם נקבעה למועד: "מוקדם ככל האפשר". ההסכם פירט את גובה השכר הבסיסי השנתי לרבות בונוס מיוחד, תוספת מגורים, תוספת העברה, בונוס מכירות לפי נוהלי אמדוקס, בונוס כללי בהתאם למטרות שיקבעו על ידי ההנהלה, הלוואה, ביטוח רפואי והחזרי ביטוח לאומי. עוד קבע המסמך תנאים נוספים הנוגעים לעצם המעבר להונג קונג.

עם תחילת עבודתו באמדוקס, השתתף יורם ניר בקורס פנימי של אמדוקס, במסגרתו הוצגו בפני אנשי המכירות החדשים דרכי פעולתה של אמדוקס, אופן שיתוף הפעולה באמדוקס בין החטיבות השונות, המחלקות השונות של החברה, היכרות ראשונית עם מוצרי החברה, דרכי מכירה וכו'. במקביל להשגת אשרת עבודה פעלה הנתבעת על מנת לפתוח משרד בהונג-קונג, כאשר אותו היה מר יורם ניר מיועד לנהל.

לטענת אמדוקס, בעקבות בשל אירועים שונים, החלו מנהלים שונים בחברה לפקפק בכישוריו של יורם ניר, הן בפן המקצועי והן במישור הרחב יותר של התנהגות במסגרת יחסי העבודה בקבוצה. "הקש אשר שבר את גב הגמל" היה אירוע הקשור לעסקה באינדונזיה אשר גרם למשבר אמון בינה לבין יורם ניר. החברה טענה כי דרך ניהול המגעים של יורם ניר מול צדדים שלישיים עלול להיגרם לחברה נזק בל ישוער לרבות פגיעה בשמה הטוב והתעורר סיכון לפגיעה חמורה בסיכוייה של הקבוצה לפתח קשרים עסקיים באזורים בהם פעל התובע באסיה. לפיכך הוחלט שלא "לשלוח" את יורם ניר להונג-קונג, ולהפסיק את עבודתו בחברה כליל.

לאחר פיטוריו, תבע יורם ניר את החברה לתשלום הפרש הכנסה בין הסכום שאותו היה משתכר לולא פוטר במשך 5 השנים בהם היה מוצב בהונג קונג לבין הסכום אותו השתכר בפועל במהלך תקופת העסקתו הקצרה בחברה. עוד תבע יורם תשלום בגין הפסד שנגרם לו ולאשתו בהסתמכם על הסכם העבודה, שכן אשתו, אשר הייתה סוכנת ביטוח, מכרה את תיק הבטוח שניהלה וכתוצאה מכך נגרם למשפחה הפסד. לצרכי אגרה העמיד יורם את תביעתו על סך 2,500,000 ₪ בלבד.

מאפייני הסכם העבודה
הצדדים חלוקים האם יש לראות בהסכם שנחתם, הסכם עבודה לתקופה קצובה של 5 שנים כטענת התובע או האם מדובר במסמך הבנות אשר אמור להוות בסיס להסכם הצבה אם היה נחתם הסכם הצבה. הכרעה בעניין זה הינה קריטית מכיוון ש"חוזה עבודה לתקופה קצובה" אשר אין בו הוראה המותירה לאחד מן הצדדים לסיימו בכל עת לפני תום תקופתו מבלי להפר את החוזה, הוא חוזה עבודה אשר יש לו תוצאות משפטיות מיוחדות ובלתי רגילות, הן מבחינת החופש המקובל להשתחרר מחוזה העבודה והן מבחינת הנטל המוטל על הצדדים לו במקרה של הפרת חוזה.

אמדוקס טענה במהלך המשפט כי במהלך התקופה שמיום קבלתו של יורם ניר לעבודה, בחנה החברה את התאמתו לתפקיד הרילוקיישן שהוצע לו, כלומר שיורם ניר היה למעשה בתקופת ניסיון.

עוד טענה אמדוקס ביחס להסכם ההעסקה עליו התבסס יורם ניר את הטענות הבאות:
א) מטרת המסמך כמו גם קציבת תקופת 5 השנים, היתה בעיקר על מנת לאפשר להתחיל בהליכים של הגשת בקשה לקבלת אשרות עבודה ושהייה בהונג-קונג.
ב) יש לפרש את הסכם העבודה על פי אומד דעתם של הצדדים. ניר יורם ידע כי הצבתו בהונג -קונג אינה ודאית.
ג) במידה ויורם ניר היה אכן מוצב בהונג-קונג, היתה החברה פועלת לחתום מולו על הסכם עבודה מסודר.
ד) מסמך ההבנות חסר פרטים מהותיים, ואין בו פירוט לנסיבות בהן רשאי כל אחד מהצדדים להביא לסיום ההסכם במועד מוקדם יותר ואפילו לא בנסיבות חריגות וקיצוניות.

ביחס לתקפות ההסכם בית הדין לעבודה קבע כי על פי לשונו הברורה של הסכם העבודה הרי שמדובר בהסכם עבודה ולא במסמך הבנות אשר אמור לשמש בסיס להסכם כאשר יוצב התובע בהונג קונג. העובדה כי מועד תחילת ההסכם נקבע כ A.S.A.P לא מלמדת כי אין מדובר בהתחייבות אלא כי תחילתו בהתקיים תנאים אוביקטיביים כגון קבלת אשרת עבודה, שכירת משרדים וכדומה. לפיכך, חלה על אמדוקס החובה לפעול בהתאם לתנאי ההסכם.

החלטת בית הדין לעבודה
באשר לטענת אמדוקס לפיה אם היה יורם ניר מוצב בהונג-קונג היה נחתם עמו חוזה עבודה מסודר קבע בית הדין כי אף אם כוונת אמדוקס היתה לחתום בעתיד עם התובע על הסכם נוסף ומפורט יותר אין בכך כדי לגרוע מהסכם העבודה את תוקפו בהיותו חד משמעי ומכיל את התנאים, חובות וזכויות, אשר כל אחד מהצדדים נוטל על עצמו.

בית המשפט קבע כי העובדה לפיה אמדוקס, כמנסחת ההסכם, לא מצאה לכלול בהסכם תנאים באשר לנסיבות בהן רשאי כל אחד מהצדדים לסיים את ההסכם במועד מוקדם פועלת כנגדה, ואין בכך כדי לשלול את היותו הסכם עבודה לתקופה קצובה לתקופה של 5 שנים, משהוא מכיל את כל החובות אשר נוטלים הצדדים על עצמם.

כמו כן לא שוכנע בית הדין כי הסיבה האמיתית להפסקת העבודה של יורם ניר אכן היתה אי התאמה אשר נובעת מהעדר כישורים.

גובה הפיצוי ופסק הדין
שכרו הצפוי של יורם ניר בהונג-קונג חושב על בסיס יוקר המחיה בהונג קונג. על כך העיד מנהל בכיר בחברה:

"מטרת התשלומים המשולמים לעובד הנשלח לחו"ל באופן כללי, הינה להעמידו במצב בו לא יגרם לו חסרון כיס בשל השליחות למול מצבו לו נשאר ועבד בארץ. התמורה הכוללת שאמדוקס מתכוונת להשיג הינה שהעובד ישאר באותה רמת מחיה לרבות שכר והוצאות (מגורים וכד') כמו שהיתה לו בארץ.
לצורך כך עורכת אמדוקס תחשיבים המבוססים בין היתר על הבדלים ברמת יוקר המחיה בין ישראל למדינה בה צפוי העובד להיות מוצב ובשיעורי המס אשר צפויים היו לחול עליו באותה מדינה.
כך גם בענינו של התובע נערכו תחשיבים על בסיס ההבדלים בין רמת יוקר המחיר בישראל לעומת הונג-קונג ובשיעורי המס שהיו צפויים לחול על התובע בהונג-קונג אם היה מוצב שם. השכר השנתי שצוין במסמך, נקבע על בסיס אותם תחשיבים באופן שישמור על רמת שכרו של התובע כפי שהיתה בארץ".

לפיכך קבע בית הדין כי בקביעת בסיס הפיצוי על אי הצבתו של יורם ניר בהונג-קונג, אין להביא בחשבון את השכר לפי ההסכם, שכן בפועל הוא לא הוצב שם. על הרציונל העומד מאחורי קביעה זו ניתן ללמוד גם מדברי בית הדין הארצי בדיון מס' מה/3-3 יעקב נחושתן נ' מ"י, פד"ע יט 435:

"אף שני עובדי משרד החוץ, שסימו שירותם בחו"ל באותו תפקיד, האחד במדינה בה יוקר המחיה גבוה והשני במדינה בה יוקר המחיה נמוך יזכו לפיצויים פיטורים (או הכנסה) המחושבת על בסיס שונה.. לאור האבסורד שבתוצאה הינו מעדיפים פירוש אחר..."

באשר לטענת הפיצוי לפיה אשתו של יורם מכרה תיק ביטוח בשל התחייבות אמדוקס להציבם בחו"ל למשך 5 שנים, קבע בית הדין כי נזקים אלה אינם בגדר סמכותו הענינית של בית הדין שכן מעולם לא התקימו יחסי עובד ומעביד בין אשתו של יורם ואמדוקס.

בפסק הדין קבע בית הדין כי על חברת אמדוקס לשלם ליורם סך של 330,000 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ש"ח בצרוף מע"מ.

מסקנות
תהליך רילוקיישן בחברה הוא תהליך מורכב, אשר במרכזו רעיון ומטרה עסקית של החברה: העברת ידע ומומחיות, שליחת נציג "איש אמון" לפתיחת נציגות חדשה, תהליך קידום ניהולי - פנים ארגוני וכו'.

חברות אשר החליטו לבצע את ניוד העובד למדינה אחרת, ועל מנת להצליח במשימה, נדרשות לטפל בנושאים רבים ומגוונים כגון: קבלת אשרות עבודה, עריכת חוזה עבודה מותאם למדינת היעד, קבלת החלטות ביחס לדיור, השכלה לילדים, רכב והוצאות בשוק לא מוכר, השוואת תנאי שכר לאור שינוי ביוקר המחייה בין מדינת המוצא ומדינת היעד, מיסוי, משלוח חפצים וכו'.

תחום ניוד המומחים קנה לו כבר מקום של קבע בחברות רבות. בהתאם לכך על החברות לפעול בתחום זה באופן מקצועי, אחרת ייפול רוב הסיכון עליהם. באשר לכך העיר בית הדין באמירת אגב (Obitter Dictum) כי "העובדה כי הנתבעת כמנסחת ההסכם לא מצאה לכלול בהסכם תנאים באשר לנסיבות בהן רשאי כל אחד מהצדדים לסיים את ההסכם במועד מוקדם פועלת כנגדה".

המלצתנו הינה להפנות את העובד לקבלת יעוץ בנושאי מיסוי, ביטוחים, חסכונות, זכויות סוציאליות וכו'. זאת בנפרד מן הייעוץ אותו מקבלת החברה, זאת כדי למנוע טענות עתידיות מצד העובד.

מתוך ניסיוננו, כרוך תהליך הרילוקיישן בהתייחסות בין תחומית לפרטים רבים הנובעים מאופי ההעסקה השונה והמיוחד. להלן רשימה לדוגמה של נושאים אשר בהינתן נתונים מסוימים צריכים להיכלל בהסכם:
  • משך השליחות, המשימה, או זמן ההעסקה.
  • הגדרת התפקיד ומסגרת אחריות,
  • שכר, בונוסים ואופציות,
  • דיור (סוג הדיור, מיקום, גודל היחידה, מועד לקבלת הדיור, הליך חיפוש הדירה (המומחה בד"כ נדרש להיות פרודוקטיבי עם הגעתו),
  • רכב, לרבות סוג הרכב, אופי השימוש המותר, תשלום עבור דלק ותחזוקה שוטפת.
  • שכר לימוד לילדים (גובה התשלום החודשי/שנתי לילד) וחופשות מולדת,
  • פנסיה וביטוח בריאות בחו"ל (האם ימשיך להיות משולם בישראל?, מה קורה כשחוזרים?),
  • העברת תכולה וציוד (עלות, ביטוח, טיפול במסמכים, אופי השירות),
  • מיסוי (ישראל V. מדינת יעד), רכיבים ממוסים, תשלומי איזון וכו'
  • השלכות של סיום המשימה טרם זמנה או במידה והמשימה מצליחה והמשפחה רוצה להישאר? (הארכת חוזה אפשרית?)
  • מה קורה במקרה חזרה לארץ.
" עו"ד עמית עכו, הינו מנהל מחלקת גלובל קורפורייט רילוקיישן במשרד קן-תור שוורץ. עו"ד עכו משמש כנציג ישראלי וחבר בארגון עורכי הדין של מדינות המזרח הרחוק IPBA . כתובת דוא"ל : amit@ksvisa.com

הגבלת אחריות