ניתוק יחסי עובד - מעביד: מה זה עושה לביטחון הפנסיוני?
מאת: ישראל פרומן

כפי שכבר רובנו יודעים, שליחת עובד ישראלי לחו"ל לתקופת relocation כרוכה, בדרך כלל, בפיטורי העובד מהחברה בישראל וניתוק קשר העובד-מעביד עם החברה. מגמה זאת קיימת כבר שנים רבות אך היא הפכה לדפוס פעולה סטנדרטי בשנים האחרונות . לפי סקר שערכה חברת ORI בסוף 2004 תשע מתוך כל עשרה עובדים ישראליים הנשלחים ל-relocation מפוטרים מהחברה הישראלית ומועסקים על ידי חברה מקומית בארץ היעד. הקטליזטור לדפוס פעולה זה הייתה הרפורמה במס (ינואר 2003) שהפכה את בסיס המס מטריטוריאלי לפרסונלי והעלתה את המוטיבציה של החברה המשלחת והעובד הנשלח (מוטיבציה המוזנת במידה רבה מייעוץ המס בנושא) לבסס את ארץ היעד כמקום בו נמצא "מרכז האינטרסים" של העובד ולנתק כל קשר עם ישראל.
תושב קבע וההליך הקונסולרי - חלק א'
מאת עוה"ד ליעם שוורץ צבי קן-תור

באופן אולי מפתיע, אישור ה- USCIS לבקשת הפונה לקבלת מעמד של קבע איננו מעניק לפונה מעמד של תושב קבע. משמעות האישור הנה כי ה- USCIS מאשר כי הפונה עומד בדרישות המסלול הנבחר, וכי כעת עליו ליישם את האישור באחת משתי דרכים. הדרך האחת : נושא כתבה זה: הגשת בקשה לאשרת תושב קבע בקונסוליה האמריקאית בחו"ל.
הסעיפים ה"נסתרים מעין" - החוק החל וסמכות השיפוט
מאת: עו"ד יונת ר. חמיידס

עובד התתקבל לעבודה בחברה בעלת פעילות עניפה בחו"ל, ואמור היה לעבוד באירופה. הוא קבל לידיו את חוזה ההעסקה שלו. החוזה השתרע על פני מספר עמודים, באנגלית כמובן. לאחר קריאה מייגעת, הגיע העובד לסוף החוזה ושם פגש מספר סעיפים, שעל אף היותם כתובים באנגלית, גרמו לעובד להרגיש שהוא קורא סינית...
הקלות מס, זיכויים, הנחיות וניכויים לישראלים העובדים בחו"ל
מאת: אורי כליף, עו"ד

הכללים, ההקלות וההוראות השונות בכל הנוגע למסים של ישראלים בחו"ל, הוצאות המותרות בניכוי, נקודות זיכוי ועוד.
הקלות מס מיוחדות ניתנות לתושב ישראל אשר נשלח לחו"ל מטעם מעביד ישראלי או ממשלתי (מדינת ישראל, רשות מקומית בישראל, הסוכנות היהודית, קק"ל או קרן היסוד) ואשר מועסק שם כשכיר לתקופה רצופה העולה על ארבעה חודשים. ההקלות אלה ניתנות מכוח כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ) התשמ"ב - 1982 אשר עודכנו ותוקנו לאחרונה (להלן: הכללים).
ניהול הטאלנט בארגון
מאת: אמיר דרור

מכירים הרבה מנהלים שממהרים לפרגן ולעודד ?
למה קשה לנו לעזור ולקדם אחרים ?
למה קל יותר לתת הדרכה שווה לכל, וקשה יותר לחנוך לנער על פי דרכו ?
האם זה רק משיקולי יעילות וכדאיות ?
למה ארגונים מתקשים לפרוץ ומתנהלים על פי רוב כדי לשמר את הקיים ? ומה הקשר לניהול טאלנט ?
בעלי כישרונות רבים מביאים מעט מהיכולות שלהם לידי ביטוי מלא בעבודה.
תמיכה במשפחת העובד בתקופת השליחות - חלק ב'
מאת : גיא כרמל

בחלק הראשון של הכתבה אשר התפרסמה במהדורת חודש מאי, סקרנו את הפעילויות שיש לבצע לפני השליחות כדי להגדיל ככל הניתן את סיכויי ההצלחה של השליחות. ההנחה שלנו הנה שהצלחת השליחות קשורה מאד להשתלבותה המוצלחת של משפחת העובד בארץ היעד ובסביבת העבודה והמגורים החדשה. לאחר שבחנו את התאמת העובד ומשפחתו למשימה וביצענו יחד עימם הכנה נכונה של תקופת הרילוקיישן, הגדלנו את הסיכויים להצלחה.
תגמול הוני-עדכונים בינלאומיים
מאת רו"ח: אורלי בניזרי-סולומון

ישראל:
הצעה לשינויים בסעיף 102 לפקודה במסגרת הרפורמה המוצעת במס 1. הצעה לשינוי תקופת החסימה לפי סעיף 102 לפקודה בין ההמלצות לרפורמה במס אשר הגישה בימים אלה ועדת משרד האוצר בראשות עו"ד מאיר קפוטא, הממונה על הכנסות המדינה ורו"ח ג'קי מצא, סמנכ"ל בכיר ברשות המסים (ראה פרק החקיקה בחוברת זו), אשר התבקשה להמליץ על שינויים נדרשים במיסוי הישיר בכלל ובמיסוי שוק ההון בפרט, הוצע תיקון לסעיף 102 לפקודה, לפיו תשונה הגדרת "תום תקופה". בפסקה (1) לסעיף 102, המתייחסת לתקופת החסימה במסלול הכנסת עבודה עם נאמן, במקום "תקופה של שנים עשר חודשים מתום שנת המס שבה" יבוא "תקופה של 18 חודשים מיום שבו" ובפסקה (2) לסעיף 102, המתייחסת לתקופת החסימה במסלול רווח הון עם נאמן, במקום "תקופה של עשרים וארבעה חודשים מתום שנת המס שבה" יבוא "תקופה של 30 חודשים מיום שבו".
למעבר למהדורות קודמות, בחר מהרשימה :
  • מהדורות משנת 2008
  • מהדורות משנת 2007
  • מהדורות משנת 2006
  • מהדורות משנת 2005
  • מהדורות משנת 2004