כל מי שעומד לפני RELOCATION מקדיש זמן רב להכנה לנסיעה. רוב האנרגיה שלו מושקעת בדרך כלל בטיפול בנושאים הטכניים ההכרחיים כגון: ויזות, מכולה, אריזה, איסוף מידע על דירות, מסגרות חינוכיות לילדים וכד'. נושא שכמעט אינו מדובר אך משמעותי לא פחות הוא נושא הפרידות. נראה שנושא זה נדחק לרגע האחרון לא במקרה. פרידות הן דבר טעון רגשית וכואב- לנו המבוגרים ובוודאי לילדים. בסדנאות שאנו מעבירות בנושא של הכנת משפחות ל- RELOCATION כשמגיעים לדבר על פרידות, זה השלב שבו כולם נאנחים, לעין מתגנבת דמעה וגם גדולי הציניקנים זזים באי נוחות על הכיסא.
אז מדוע כל כך קשה לעסוק בפרידות?