המעבר לחו"ל יכול להיות תקופה נהדרת למשפחה שלכם, אך למרבה הצער גם יכול להיות מקור ללחץ רב. פרידה וגירושין הם תמיד משבר לא פשוט, אך כשהוא מתרחש מעבר לים, נוספים לו עוד קשיים בירוקרטיים ומשפטיים. כדי להבין אחת ולתמיד כל מה שחשוב להבין, מהרבנות עד הניירת, תפסנו לשיחה את עורכת הדין רוני אורן, שמתמחה בין השאר בעריכת הסכמים בין בני זוג שעומדים לצאת לרילוקיישן. 

מהי הסמכות של הרבנות בחו"ל והאם חייבים למעשה להתגרש ברבנות בישראל כשנמצאים ברילוקיישן?

עו"ד רוני אורן מבהירה כי "ראשית יש להבין שגירושין של בני זוג תקפים אך ורק אם בני הזוג התגרשו ברבנות שמאושרת על ידי הרבנות בישראל. שימו לב – לא די בכך שיהיה מדובר ברבנות אורתודוקסית, אלא שתהיה רבנות אורתודוקסית שמוכרת על ידי הרבנות בישראל. 

חשוב לדעת שגם זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל, עדיין חייבים להתגרש בבית דין רבני המוכר על ידי הרבנות, על מנת שיוכרו כגרושים במדינת ישראל. מבלי להתגרש בדין רבני מוכר, לא ניתן יהיה לשנות את סטטוס המעמד האישי במשרד הפנים. 

הצעד הראשון בתהליך הגירושין לפיכך הוא לפנות לרבנות הראשית בישראל ולבקש לקבל מידע על בתי דין מוכרים במדינה שבה אתם נמצאים ברילוקיישן. לרבנות הראשית יש רשימה מסודרת של בתי דין כאלה ואין בעיה לשלוף את הנתונים הרלוונטיים לזוגות המעוניינים בכך. למעשה כמעט בכל מדינה בעולם יש בית דין רבני מוכר, כך שאלא אם בני הזוג גרים במקום נידח ומרוחק מאוד מעיר גדולה, רוב הסיכויים הם שהם לא יצטרכו לנסוע זמן רב בכדי להגיע לבית הדין הקרוב אליהם. 

לאחר שמתגרשים בבית דין רבני בחו"ל, עדיין צריך לבקש אישור גט מבית הדין הרבני בכתובת המגורים האחרונה בישראל. השלב הזה נחוץ על מנת לאשר את הגירושין שהתקיימו בחו"ל ולעדכן את הסטטוס האישי של בני הזוג לשעבר כגרושים בתעודות הזהות שלהם. אם אין לבני הזוג כתובת אחרונה בישראל או שבאזור המגורים הקודם שלהם אין בית דין רבני, עומדת להם האפשרות לפנות לבית הדין בירושלים. 

בקשה לאישור גט תתקבל ברוב המקרים ללא בעיות מיוחדות, כל עוד הגירושין אכן התקיימו בבית דין מוכר וכל עוד לא התגלו בעיות לא צפויות. כאשר מדובר בבית דין מוכר ואין תקלות חריגות, הגט יקבל תוקף מידי. במקרים שבהם קיימת מחלוקת עם בית הדין, ישנה אפשרות לאשר או לחייב בגט לחומרה. הכוונה היא לכך שבמקרים חריגים יהיה צורך לערוך את הגט מחדש".  

גירושין ברילוקיישן

האם יש צורך לעבור גירושין אזרחיים בחו"ל על מנת שהגירושין יהיו תקפים או שמספיק להתגרש בבית דין רבני?

"במקרה הזה התשובה קצרה ומוחלטת: העובדה שבני הזוג מתגרשים בבית דין רבני, לא הופכת אותם לגרושים לפי הדין האזרחי המקומי. זהו למעשה הדין שמתחשבים בו כשמסדירים את המעמד האזרחי בהתאם לחוק במדינה שבה מתגוררים. 

ברוב המוחלט של המקרים, מדובר באנשים שהגיעו למדינה זרה כזוג ועל מנת להסדיר את הנוכחות של בן הזוג שלא הגיע לרילוקיישן על ידי מעסיק מקומי, צריך לפני הכל להסדיר את המעמד האזרחי שלו עם הגעתו למדינה אליה הוא מבצע רילוקיישן כדי ששהייתו תהא מוכרת. אם המעמד האזרחי של בן/בת הזוג לא יוסדר מלכתחילה, לא יהיה ניתן לקבל אשרת שהייה ובטח שלא אישור עבודה. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כשעושים רילוקיישן עם ילדים בגלל כל מה שנוגע לחינוך ולבריאות שלהם.

הסדרת המעמד מתאפשרת מכוח הזוגיות עם אדם השוהה במדינה בצורה חוקית  כי הובא על ידי מעסיק לצורך רילוקיישן. מתוקף הזוגיות עם אדם השוהה במדינה בצורה חוקית, ניתנת האפשרות להישאר במדינה. למעשה לא רק השהות מבוססת על רישום כבן זוג של אדם ששוהה במדינה באופן חוקי אלא גם האפשרות לקבל  אישור עבודה בחלק מן המדינות וכן תנאים סוציאליים הנלווים למגורים במדינה הזרה. 

הסיבה בגינה ישנה חשיבות עליונה לעבור גם גירושין אזרחיים ולעדכן את המעמד במדינה ששוהים בה, היא שכל עוד המעמד החדש לא יוסדר, מבחינת הרשויות המקומיות, בני הזוג עדיין נשואים. בהתאם לכך, אם אחד מהם יתחתן מחדש, הוא יעבור על החוק כיוון שזה ייחשב כביגמיה לכל דבר ועניין. מה שחשוב במיוחד להבין בהקשר הזה הוא שביגמיה היא עבירה פלילית ברוב מדינות המערב, כולל בישראל. 

לסיכום, גם אם מתגרשים בבית דין רבני, עדיין חייבים להסדיר את המעמד האזרחי במדינה ששוהים בה. מצד שני, להסכם גירושין אזרחי אין תוקף בישראל. המשמעות היא שגם אם בני הזוג התחתנו בנישואין אזרחיים בחו"ל, הם עדיין יצטרכו להתגרש בבית דין רבני על מנת שהגירושין שלהם יוכרו בישראל". 

ומה לגבי מזונות? לפי איזה דין נקבעים המזונות כשמדובר בזוגות שחיים בחו"ל?

"נושא המזונות וחלוקת הרכוש מתנהל תמיד לפי הדין המקומי של המדינה בה בני הזוג נמצאים. המשמעות היא שבני הזוג יצטרכו להתמודד עם דיונים שיתקיימו בשפה זרה, עם חוקים שלא בהכרח תואמים את השקפת עולמם ולוחות זמנים שרחוקים שנות אור מלוחות הזמנים המקובלים בישראל. זוהי הסיבה בגינה אני ממליצה ללקוחות שלי ולמעשה לכל הזוגות שמעוניינים לעשות רילוקיישן, לדאוג לעריכת הסכם רילוקיישן לפני שעוזבים את הארץ. 

ניתן להגיע להסכמות כתובות ולאשר אותן בבית משפט, וכך ההסכמות מקבלות תוקף של פסק דין ובמקרה של גירושין, ההליכים ידונו בישראל, לפי הדין הישראלי המוכר ובטריטוריה ממנה הגיעו בני הזוג לחוויית הרילוקיישן מלכתחילה".

גירושין עם ילדים

האם גם בכל הקשור לנושא של משמורת על הילדים עדיין נוהגים לפי הדין המקומי?

"גם כאן התשובה חיובית. בדיוק כמו שכל מה שקשור לרכוש ומזונות נקבע בהתאם לדין המקומי, כך גם הדברים אמורים בכל הקשור לענייני המשמורת על הילדים. בהקשר הזה חשוב להדגיש שאם אחד מבני הזוג בוחר לחזור לישראל לאחר ניהול הליך הפירוד בחו"ל, עדיין ניתן יהיה לאכוף את פסק הדין שניתן בחו"ל. כדי שזה אכן יבוצע, יש להגיש 'בקשה לאכיפת פסק חוץ'. 

בין ישראל לבין מדינות רבות קיימת אמנה של ועידת האו"ם בדבר חיוב מזונות. על פי אמנה זו, מקבלים ילדים הזכאים למזונות בישראל, סיוע בגביית מזונות מחייבים במזונות במדינות חוץ החתומות על האמנה. מדינת ישראל מסייעת בגביית מזונות לטובת ילדים הזכאים במזונות במדינות חוץ החתומות על האמנה.  

כאשר מגישים בקשה לאכיפת פסק חוץ, אפשר פחות או יותר להירגע כי כבר אין צורך לרדוף אחרי בן הזוג שנשאר בחו"ל. אם הוא לדוגמה לא משלם מזונות, ישנה אפילו אפשרות להפעיל את ההוצאה לפועל בישראל כדי להפעיל את המקבילה שלה במדינה שבה ניתן פסק הדין. ההוצאה לפועל במדינה הזרה, יכולה אפילו לעקל חלק מסוים מהמשכורת של בן הזוג שנשאר בחו"ל ולהעביר אותה לחשבון הבנק של בן הזוג שחזר לישראל".

כיצד משפיעים גירושין בחו"ל על תוקף ויזה ו/או אשרות עבודה?

"לשאלה הזו אין תשובה אחת ויחידה כיוון שזה תלוי מאוד להיכן נעשה הרילוקיישן. אבל כן צריך לקחת בחשבון שאם אשרת השהייה ו/או העבודה ניתנו בהתבסס על נישואין לאדם ששוהה במדינה באופן חוקי, יתכן בהחלט אובדן מעמד בעקבות הגירושין. עם זאת, אם יש ילדים בתמונה, בית המשפט המקומי בדרך כלל יתיר את המשך השהות עד להכרעה הסופית בהליך הגירושין. 

אם בן הזוג שהגיע בעקבות בן הזוג שקיבל הצעת עבודה בחו"ל יאבד את אשרת השהייה שלו, יהיה עליו להתחיל את התהליך הבירוקרטי להשגת אשרת שהייה ועבודה מחדש. הפעם, מתוקף זה שהוא הורה לילדים שגרים ויתכן שאף נולדו במדינה הזרה. יש רק להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו. כבר קרו לא מעט מקרים בישראל ובמקומות אחרים בעולם, שבהם הורה לילדים שמתגוררים בישראל, לא הצליח להסדיר את המעמד האזרחי שלו בארץ וגורש חזרה לארץ המוצא שלו".    

זוג מתגרש

את יכולה לתת לנו דוגמה למספר סוגיות רכוש וממון שזוגות רבים לא מעלים על הדעת שיכולות להתרחש?

עו"ד רוני אורן מספרת שלצערה, לא חסרות סוגיות כאלו. "זה לא סוד שבדרך כלל בן הזוג שמעוניין להתגרש הוא זה שנלווה לצד שביקש לעשות רילוקיישן. לרוב זה שמעוניין להתגרש הוא גם זה שלא עובד או שככל הנראה גם אם הוא עובד, אז הוא לא מנצל את היכולות והכישורים שלו כפי שיכול היה לנצל אותם אם היה נשאר בישראל. 

בדרך כלל בן הזוג לא היגר למדינה הזרה כדי להישאר בה לנצח אלא לתקופה מוגבלת בלבד. אבל מה שקורה בגירושין זה שבן הזוג שלא עובד, במובן מסוים מנושל וחסרות לו זכויות בסיסיות. הרי במידה ומשק הבית התבסס על משכורת אחת בלבד, , זו של העובד/ת ברילוקיישן, ובן הזוג לא יכול להתפרנס בצורה חוקית – הוא ניצב בפני שוקת שבורה. כעת דמיינו מצב שבו אימא לילדים קטנים, לא יכולה להתפרנס, עם כיסים ריקים, נמצאת במדינה זרה, בלי יכולת לחזור לארץ.  

לכל הנושאים האלה חייבים להתייחס מראש. הרבה זוגות גם לא מודעים לעובדה שהליכים משפטיים בחו"ל עשויים להימשך שנים ארוכות. באיטליה לדוגמה, תהליך של הסדרת מזונות עשוי להימשך גם ארבע שנים. כעת אפשר לדמיין מצב שבו אישה עם ילדים שהתגרשה מבעלה, ממתינה לפסיקת המזונות ארבע שנים, מבלי שהיא יכולה להתפרנס. 

זה נכון שיש בהרבה מדינות אפשרות להגשת בקשה לקבלת מזונות זמניים בדיוק כמו בישראל. הבעיה היא שהגשת הבקשה עולה המון כסף. מישהו צריך לשלם לעורך הדין את הכסף הזה ובדרך כלל גם צריך לשלם אותו מראש. את כל הסוגיות האלו ועוד אינספור סוגיות אחרות, אפשר למנוע על ידי עריכת הסכם רילוקיישן שאושר בישראל. ההסכם יכול להישמר במשרד של עורך הדין שערך אותו וכפי שציינתי, ניתן גם לקחת לאישור בבית משפט ולתת לו תוקף של פסק דין. 

במילים פשוטות, הסכם רילוקיישן נותן את האפשרות לרכוש זכויות דרך בית משפט בישראל. מבחינתי, מדובר בהסכם שהוא לא פחות מחובה כשמתכננים לעשות רילוקיישן. הבעיה היא, שלרוב זוגות שעושים רילוקיישן, כלל לא מעלים על דעתם שעשויות להתעורר מחלוקות שיובילו לגירושין בזמן השהייה בחו"ל".

בואי נדבר מעט על כל הנושא של חזרה לישראל

"הדבר היחיד שיש להגיד בנושא של חזרה לישראל זה שאנחנו לא יכולים לדרוש מבן הזוג שאנחנו מתגרשים ממנו, לחזור לישראל, אך צריך להפריד בין שני מצבים: המצב הראשון הוא זה שבו מדובר בזוג ללא ילדים והשני הוא מצב שבו יש ילדים. אם אין ילדים בתמונה, אז כל אחד הולך לדרכו ובזה זה נגמר. 

אם יש ילדים בתמונה, השאלה היא איפה יידון ההליך המשפטי. כלומר איפה ייפסק ואיפה יוכרגע היכן הילדים יגורו. וכאן יש לשאול האם בן הזוג רוצה להישאר עם הילדים ברילוקיישן או לשוב לישראל. בכל מקרה, גם אם בסופו של דבר אחד מבני הזוג יחזור עם הילדים לישראל, בהיתר מבית המשפט בחו"ל או מבית משפט בישראל במידה שבית המשפט מסכים שעל פי הסכם הרילוקיישן יש לדון בהליך המשמורת לפי הדין הישראלי,  הוא לא יוכל לאלץ את בן הזוג שלו לשוב לארץ. 

 נניח לרגע שבני הזוג מתגרשים בבית משפט מקומי בחו"ל. צד אחד יכול לבקש לחזור לישראל עם הילדים ובית המשפט במדינה הזרה יכול להכריע האם הוא מאשר זאת או לא. אם הצד שמעוניין לשוב לישראל יצליח להוכיח שסוכם מראש על שהות מוגבלת בזמן, ושבחלוף התקופה הזוג ישוב לישראל, זה יעזור לקבל מבית המשפט צו שמתיר חזרה לישראל. 

לעומת זאת, אם בית המשפט הזר מתרשם שההורה שמבקש להישאר בחו"ל מאוד קשור לילדים, שהילדים מעורים במקום שבו הם גרים, שיש להם חברים ושהמדינה הזרה היא המקום הטוב ביותר עבורם, יתכן שההורה שמבקש לחזור לישראל, יישאר כבול למדינה הזרה, שבמקור התכוון להגר אליה באופן זמני בלבד. הסכם רילוקיישן שקיבל תוקף של פסק דין בישראל, יכול לסייע להוכחת הטענות של בן הזוג שמעוניין לשוב לישראל. עם זאת, לא תמיד כך הם פני הדברים. ישנם למשל מקרים שבהם ההסכם נחתם לפני עשור ואפילו יותר ובמקרים האלו יתכן שהוא כבר לא יהיה רלוונטי למציאות הנוכחית. יכול גם להיות שההסכם נחתם לפני שהיו ילדים בתמונה ובכל מקרה, כמו בכל סוגיה אחרת כשמדובר בגירושין ברילוקיישן, יש לבחון כל מקרה לגופו. 

הנקודה האחרונה שחשוב להדגיש בנושא הספציפי הזה היא שהסוגיות עשויות להיות מורכבות בצורה בלתי רגילה ולחלוטין לא צפויות. טיפלתי במקרה של בני זוג שאחד מהם חזר לישראל לאחר רילוקיישן בחו"ל. הצד שחזר לישראל עם הילדים סיכם הכל עם הצד השני שבחר להישאר לגור במדינה הזרה. עשרה חודשים אחרי החזרה לישראל, בן הזוג שנשאר במדינה הזרה, התחרט והחליט שהוא מעוניין שהילדים ישובו להתגורר איתו במדינה הזרה והגיש תביעת חטיפה על פי אמנת האג (חטיפת ילדים). חשוב שיובן כי למרות שמה המאיים, בסופו של דבר האמנה דנה בכל מקרה של מחלוקת בין ההורים בנוגע לסוגיית מקום המגורים ולסוגיית טריטוריית השיפוט של המחלוקת.

אם לבן הזוג שבחר לשוב לישראל היה הסכם רילוקיישן ביד, היה עולה בידו לסיים את העניין במהירות. למרבה הצער, בני הזוג לא חתמו על הסכם רילוקיישן, וכאמור בן הזוג שנותר בחו"ל הגיש תביעה של חטיפה לפי אמנת האג ובן הזוג שחזר לישראל, נאלץ לשלם מאות אלפי שקלים כדי להילחם בתביעה, לאבד עשרות ימי עבודה ולנהל מאבק משפטי מתיש ביותר,  שלאחריו הצדדים מעולם לא חזרו לנהל יחסי הורות תקינים ושיתופיים".  

הורים מתגרשים וילדה באמצע

כיצד גירושין ברילוקיישן משפיעים על כל מה שקשור לנושא של ביטוח בריאות?

גם בנושא של ביטוח בריאות, יש לבחון כל מקרה לגופו. בהקשר הזה, חשוב לי רק להדגיש כי קיימת אפשרות שבן הזוג שהתלווה לבן הזוג שקיבל הצעת עבודה בחו"ל, עשוי לאבד את ביטוח הבריאות שלו במקרה של גירושין. 

מצב שכזה קורה בעיקר כשמדובר בביטוח בריאות משפחתי, שנרכש במדינה הזרה. שוב – זה לא ודאי וכל מקרה נבחן לגופו בהתאם לחוקים במדינת היעד ולתנאי הפוליסה. זוהי הסיבה בגינה אני ממליצה בחום לקרוא את האותיות הקטנות של הפוליסה ולוודא לפני היציאה מהארץ שבמקרה של גירושין ברילוקיישן, הזכויות לא יאבדו ובן הזוג שאינו עובד, עדיין יהיה מבוטח. 

עו"ד רוני אורן תשמח לייעץ לכל המעוניין בסוגיות משפטיות הנוגעות להליך רילוקיישן. לפרטים נוספים ויצירת קשר: roni@roniorenlaw.com או 053-7353520