בשיתוף: עדי ברגמן ולירון פוגל שמעוני
מעברים ושינויים הם חלק טבעי ובלתי נפרד מהחיים של כולנו. החיים רצופים במעברים וככאלה הם מהווים הזדמנות לצמיחה, גדילה והתפתחות אך גם כרוכים באתגר וקושי מעצם היותם רוויים בחוסר וודאות ואובדן שליטה. רילוקיישן הינו מעבר דרמטי שכן כל רשת ההשתייכות שלנו ניתקת בבת אחת ואנחנו צריכים ליצור אותה מחדש.
הדאגה הראשונית והמרכזית של הורים נוגעת להסתגלות ילדיהם למעבר. לנו כהורים יש תפקיד חשוב כסוכני השינוי וחשוב שנצייד את התרמיל ההורי שלנו בידע וכלים כדי להקל על ילדינו את המעבר. לכן, לפני המעבר הגדול, יש כמה עקרונות חשובים שכדאי שתכירו בתיווך המעבר לילדים.
1. מתי נכון לספר?
שימו לב שהסנסורים של ילדים עובדים היטב והם מאוד רגישים לרוחות של שינוי בתוך הבית!
כאשר יש ״רוחות של שינוי באויר״ והילד קולט שמשהו קורה אנחנו ממליצות לספר לילדים ולא לדבר ״מעל הילד״ או לתת מסרים כפולים. כאשר לא מתמללים עבור ילד את המתרחש, הוא נוטה לאסוף רסיסי מידע ולהשלים בעצמו את הסיפור לכדי תמונה מלאה. מה שעלול לעורר בלבול ולחץ יותר מאשר השינוי עצמו!
לילדים בגיל הרך כדאי לספר כחודשיים/ שלושה לפני המעבר כדי שתהיה להם הזדמנות לעבד ולהתיידד עם השינוי וככל שהגיל עולה, ובמיוחד כשמדובר במתבגרים – כדאי לערב אותם בשלבים מוקדמים יותר, לאחר קבלת ההחלטה הסופית.
2. מסר ברור – אנחנו לא מבקשים את רשות הילד למעבר
בשיחות תיווך המעבר חשוב לזכור שאנחנו לא מבקשים את רשותו של הילד למעבר, או מדברים בסימני שאלה אלא מעבירים מסר ברור לגבי המעבר וסיבותיו: עבודה טובה יותר, איכות חיים גבוהה יותר, חינוך טוב יותר או כל סיבה אחרת שהיא סיבת המעבר. השיחה היא כמובן עם הרבה אמפתיה, ומתן לגיטימציה לשאול כל שאלה ולהביע כל דיעה, אך כדי לא לבלבל את הילד המסר צריך להיות ברור ומנומק. ככל שיעבור הזמן עד הטיסה נערב את הילד בפרטים ונזמין אותו לקחת חלק פעיל ככל הניתן בתהליך המעבר.
3. לא מוכרים פנטזיה
אחרי שהילד כבר מודע למעבר, חשוב שנמשיך להזמין את הילד לשתף אותנו במחשבותיו ותחושותיו לקראת המעבר. בשיחות אלה חשוב להציג באופן מציאותי את המעבר ולא להבטיח שיהיה ״רק כיף״ אלא להציג את המעבר כחוויה עגולה מבחינת המורכבות שלה: גם געגוע וגם שמחה, גם חשש וגם התרגשות. להצביע לצד הכיף והחווית החדשות גם על הקשיים הצפויים: ״בהתחלה לא תכיר את הילדים בגן, ולא תבין את השפה אבל לאט לאט תתחבר ותלמד עוד מילים״ . כדי לעודד את הילד לשתף חשוב שנהיה אנחנו המודל לשיתוף: ״אני עצובה לעזוב את העבודה שלי אבל אני גם שמחה שאהיה בבית כשתחזרו מבית ספר ונאכל יחד ארוחת צהריים״.
4. מתן לגיטימציה לשלל הרגשות והתגובות
בשבועות שלקראת המעבר חשוב שנהיה פתוחים ונאפשר את שלל התגובות האפשריות מצד ילדינו ונדע שתגובה של ילד אף עשויה להשתנות מספר פעמים עם עיבוד תהליך המעבר. כדי שילדינו ימשיכו לשתף אותנו עלינו לתת מקום למחשבות, תחושות וחששות שעולים מצידם. זה הזמן לנרמל עבורם את מה שהם מרגישים ולגלות הרבה הכלה והבנה.
בגיל הרך ילד פעמים רבות אומר בהתנהגות את מה שהוא לא מצליח להגיד במילים ואנחנו צריכים לעזור להם לתמלל את מה שהם מרגישים. שימוש בעזרים ויזואלים כמו אימוג׳ים, סיפורים ותמונות – יכולים לעודד ילד לשתף ברגשותיו ולדבר על חששותיו: ממה אני פוחד? ממה אני נרגש? למה אני אתגעגע?
5. בטחון הורי
יש משמעות אדירה לחוסנו של התא המשפחתי כגורם מפתח לפיתוח החוסן של הילד להתמודד עם השינוי. התגובה שלכם כהורים למעבר תקבע במידה רבה את התגובה של הילדים למעבר. בתור מתווכי השינוי כדאי שלא ״נאבד את זה״ לנוכח תגובה של קושי מצד ילדינו, אלא עלינו להיות במקום אמפתי שנותן אופק של תקווה ״זה באמת קשה ואני כל כך סומך עליך שאתה מסוגל!״ עיניים של ילד מודאג לא יכולות לפגוש עיניים של הורה חרד. הדיבור הפנימי שלנו כהורים צריך להיות: ״זה באמת קשה אבל אנחנו נמצאים פה עבורכם, אנחנו הבית, רשת הבטחון אחד של השני״.
כל הזמן צריך להעביר את המסר האותנטי שאנחנו כאן איתם ועבורם ושבמבט שלנו יוכלו למצוא את הבטחון, היציבות והאופטימיות שהם כל כך צריכים.
6. לייצר איים של וודאות בתוך האי וודאות
שינוי של מעבר מדינה רווי בחוסר וודאות. מצב של חוסר ודאות מעלה את סף המתח והחרדה. ולכן לנו, כהורים, חשוב לשתף את ילדנו בפרטים שיקנו להם וודאות שתחזיר להם את תחושת הבטחון ותעזור להם להפוך את החדש למוכר וידוע: להראות להם תמונות / וידאו של הבית החדש, לראות איתם סרטונים להסביר להם על המדינה שאנחנו עוברים אליה, לחשוף אותם לשפה, לברר איתם לגבי פעילויות/ חוגים ותחביבים שחשובים להם, להראות להם את בי״ס/ הגן שהם הולכים להיות בו. ככל שנצייד אותם ביותר ידע כך הם ירגישו יותר מעורבים ובטוחים.
7. מעורבות תרומה ומועילות
חשוב לאפשר לילד לקחת חלק פעיל בתהליך המעבר ולאפשר ככל הניתן את מרחב הבחירה – לדוגמא: לאפשר לו לקחת חלק בתהליך האריזה, בבחירת החדר (אם ניתן) , בבחירת החוג, בקניית דברים חדשים לחדר החדש. תחקרו יחד את הסביבה החדשה וחפשו באנטרנט עוד לפני המעבר פעילויות משותפות שתוכלו לעשות יחד כמשפחה.
8. חשיבות תהליכי הפרידה
לתהליכי הפרידה יש חשיבות רבה בעיבוד הפסיכולוגי של המעבר וזו עוד דרך לאפשר לילדים לקחת בעלות ושליטה רגשית על התהליך הזה. רצוי לערב את הילדים גם בתהליכי הפרידה, אפשר להפרד מאנשים וממקומות ורצוי לתכנן את הפרידות מבעוד מועד.
על מנת לייצר את הגשר בין החיים בארץ לחיים במדינה החדשה – כדאי שבפרידות הילדים ישאירו מתנה מהם (תמונה, ספר, מתנה) ושיקבלו משהו ממשי שיזכיר להם את שגרת חייהם בארץ לקחת איתם (ספר ברכות, חוברת ציורים).
לסיכום, אנחנו ההורים צריכים לראות את המעבר כפוטנציאל והזדמנות להתפתחות וליצירת חוסן וכן לפיתוח מיומנויות חשובות לחיים. מעבר מדינה הינו ״שדה אימונים״ ענק לחיים המאפשר את כל אלו. סמכו על הילדים שלכם, האמינו בהם שיצליחו למצוא בעצמם כוחות שאולי אפילו לא ידעו שיש בהם.
כשאתם תאמינו שיהיה בסדר- זה יעבור גם אליהם. תתמקדו בהזדמנות, ברווחים, בלכידות המשפחתית ובטוב שמגיע בעקבות המעבר.
ובלב כל ההצפה סביב המעבר, אל תשכחו גם את העניינים הפרוצדוראליים: לבדוק את נושא ויזת המגורים והעבודה, מסגרות החינוך המתאימות, ביטוחי בריאות, בית ורכב, להתייעץ עם רו״ח ויועץ מס, להכין את המסמכים הנדרשים באימות אפוסטיל (תעודת לידה, נישואין) , סיכום מידע רפואי, פנקסי חיסונים, תעודות לבי״ס וחברות שילוח.
בהצלחה במעבר !
הכתבה נכתבה ע״י עדי ברגמן ולירון פוגל שמעוני , בעלות מרכז Welocation המתמחה בליווי משפחתי להסתגלות ברילוקיישן. מרכז המציע תהליכי הדרכת הורים ואימון אישי, זוגי ומשפחתי למשפחות ישראליות בשלבים השונים של מעבר מדינה.
צלמת: שרון לוין
