יותר ויותר ישראלים בוחרים לצאת ללימודי תואר שני בחו"ל. לימודי MA מאפשרים השתלבות במסלולים מרתקים באוניברסיטאות יוקרתיות, יצירת קשרים בכל העולם, וכמובן חוויה בלתי נשכחת. לימודי תואר שני לרוב כרוכים ברילוקיישן של שנתיים, שהן פרק זמן אידיאלי להרפתקה. ריכזנו עבורכם את כל מה שצריך לדעת כשמתחילים לתכנן תואר שני – הרשמה, שכר לימוד, תנאי קבלה, מסלולי לימוד, וההבדלים בין המדינות השונות.

סטודנטים לומדים

למה ללמוד תואר שני בחו"ל

יש סיבות רבות לבחור בלימודי תואר שני בחו"ל. מבחר גדול של אוניברסיטאות ברמה גבוהה, יצירת קשרים בכל העולם, מפגש עם תרבויות ונופים אחרים, חוויה בלתי נשכחת וכמובן היוקרה המתלווה ללימודים במדינה זרה. לימודים לתואר שני מציעים מספר גדול יותר של מסלולים באנגלית מאשר לימודים לתואר ראשון, ולוקחים שנתיים ולא שלוש, כך שאפשר לחזור מהר יותר לחיק המשפחה והחברים בבית.

יתרונות וחסרונות ללימודי תואר שני בחו"ל

כמו לכל דבר, גם ללימודי תואר שני בחול יש יתרונות וחסרונות:

יתרונות

  • מבחר גדול של אוניברסיטאות ומכללות יוקרתיות
  • יצירת רשת קשרים חברתית ומקצועית של אנשים מכל העולם
  • מפגש עם תרבות שונה וחוויה בלתי נשכחת

חסרונות

  • ריחוק מהחברים והמשפחה
  • ברוב המקרים יש צורך ללמוד את השפה המקומית ברמה בסיסית – אפילו אם הלימודים מתנהלים באנגלית
  • התארגנות ביורוקרטית מקדימה – ויזות סטודנט, אישור עבודה, חיפוש דירה וביטוח נסיעות

שכר לימוד ועלויות של תואר שני בחו"ל

שכר הלימוד של תואר שני בחו"ל משתנה ממדינה למדינה. ככלל, המדינות האירופאיות יהיו זולות יותר. אם אתם אזרחי האיחוד, תוכלו אפילו לקבל סבסוד חלקי או מלא (בהתאם למדינה שתבחרו). קיימות מספר מדינות, כמו גרמניה, איסלנד ונורווגיה, אשר מסבסדות את הלימודים באופן מלא גם עבור מי שאינו אירופאי. 

בשאר המקומות, שכר הלימוד לסטודנטים זרים נע בין 700-2000 יורו לשנה – הפרש משמעותי מהמחיר בארץ, שעומד כיום על 14,774, או מתואר שני בארצות הברית בו הסטודנטים נאלצים להיפרד מכ-20 עד 35 אלף דולר בשנה. המחירים יכולים להשתנות מעט בתחומי הלימודים השונים – בהונגריה, לדוגמה, תואר ברפואה יהיה יקר פי כמה מכל המקצועות האחרים.

נוסף על שכר הלימוד, יש צורך לקחת בחשבון עלויות נוספות הכרוכות ברילוקיישן לטווח ארוך: למידת השפה המקומית, שכר דירה, ויזות, ביקורים וטיסות לארץ בחופשות ועוד. ולכן, כדאי לבדוק את יוקר המחיה במדינה אליה אתם בוחרים לעבור

מלגות לתואר שני בחו"ל

למרבה המזל, קיים היצע רחב למדי של מלגות שיכולות לסייע לכם לממן את שכר הלימוד ואפילו את הוצאות המחייה בחו"ל. את המלגות ניתן לקבל ממשרד החוץ, מגופים חברתיים (כמו למשל קרן פולברייט המעניקה מלגות ללימודים בארה"ב או הווארד הוגו ללימודים בתחומי המדעים והרפואה), וגם מהאוניברסיטאות עצמן, שלרוב מעניקות מלגות על סמך הצטיינות יתרה.

תנאי קבלה לתואר שני בחו"ל ומבחנים בינלאומיים

תנאי הקבלה משתנים בהתאם למדינות, למוסדות ותחומי הלימוד, אך יש כמה דברים שתמיד צריך. הדבר הראשון הוא כמובן הוכחה לתואר ראשון, כולל התואר עצמו, גיליון ציונים, מכתבי המלצה ממרצים, קורות חיים וכל מסמך אחר שאתם יכולים להנפיק. יכול להיות שתצטרכו גם אישורים על משכורת או חסכונות שיאפשרו לכם לקיים את עצמכם בזמן השהות במדינה. המסמכים הרשמיים צריכים להיות מתורגמים וחתומים על ידי נוטריון.

בחלק מהמדינות נדרש לעבור גם מבחן מקצועי או מבחן שפה, לדוגמה GMAT או GRE עבור תלמידי MBA (מנהל עסקים), TOEFL לתארים בשפה האנגלית, או TEF לאלו המתכננים להירשם לתואר שני בצרפת (בצרפתית). לכל אחד מהמבחנים הללו ודומיהם תוכלו למצוא שפע קורסי הכנה, ומכינות שיעזרו לכם לשפר את הציונים במקרה הצורך. כמובן שבמרבית מוסדות הלימוד תנאי הקבלה כוללים מבחני קבלה וראיונות.
הדבר שהכי חשוב לזכור הוא הקפדה על הגשות, דדליינים לשליחת מסמכים וכו'. ברוב המקומות בקשות להארכה ללא סיבה מוצדקת, לא יתקבלו בעין יפה.

איפה אפשר ללמוד תואר שני בחו"ל

הבחירה של איפה ללמוד תלויה בעיקר במקצוע בו אתם מעוניינים: איטליה פופולרית ללימודי ארכיטקטורה, מדינות מזרח אירופה לרפואה, וארצות הברית למנהל עסקים. שימו לב שבניגוד למדינות אירופה, הלימודים בארה"ב לא מסובסדים כלל ושכר הלימוד יכול להגיע לכ-30,000 דולר בשנה ויותר – אך מצד שני, לא תצטרכו ללמוד שפה חדשה. מדינה נוספת אשר רבים בוחרים בה לתואר שני היא גרמניה, הודות למדיניות של שכר לימוד מסובסד במלואו ואיכות הוראה גבוהה במיוחד.

אוניברסיטאות מפורסמות ודירוגים בינלאומיים

כמעט בכל מדינה אירופאית יש מספר אוניברסיטאות הנמצאות בדירוג העולמי. הדירוג משקף באופן כללי את הרמה האקדמית בכל מוסד לימודים. חשוב לזכור שחלק מהמוסדות המובילים במקצועות ואפילו בשדות מחקר ספציפיים, ולכן אין להסתמך אך ורק עם הדירוג הכללי בבחירת היעד שלכם לתואר השני. בראש הדירוג האירופאי מוצבות כמובן האוניברסיטאות הבריטיות. בשווייץ תוכלו למצוא את המכללה הטכנולוגית של ציריך, ואילו בדנמרק – את אוניברסיטת קופנהגן.

הכרה בישראל של מוסדות לימוד בחו"ל

המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה) אינו עוסק בהערכת תארים מחו"ל. על מנת לבדוק אם המוסד בו אתם רוצים ללמוד מוכר בישראל, עליכם לפנות לגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל. לרוב, כל המוסדות האקדמיים המוכרים במדינתם ורשומים בספר המוסדות של אונסק"ו מוכרים בישראל. עם זאת, מומלץ לא להסתמך על הכרה זו אלא לפנות באופן אישי לאגף ולוודא שהתוכנית הספציפית בה אתם מתעתדים ללמוד אכן מוכרת בארץ.

בחור מחכה לבורדינג

תחומי ומסלולי לימוד לתואר שני בחו"ל

כיום אין כמעט מקצועות שלא ניתן ללמוד בחו"ל. עם זאת, בכמה תחומים הביקוש הוא גבוה יותר. לימודי MBA בחו"ל הם כנראה הנפוצים ביותר בקרב ישראלים, כמו גם לימודי רפואה, וטרינריה ואדריכלות. קיימים מספר מסלולים שלא ניתן ללמוד בישראל כלל, אותם ניתן למצוא במקומות ספציפיים בעולם, כמו למשל קולינריה. שימו לב שלא כל תואר אקדמי מחו"ל מקבל הכרה בישראל, וחשוב לברר את המשמעות המקצועית של כך לפני שמקבלים החלטה.

איך להתכונן ללימודי תואר שני בחו"ל

המפתח לנחיתה רכה במדינה חדשה היא הכנה טובה – וכמה שיותר מוקדם, יותר טוב. התחילו ללמוד את השפה המקומית לפחות שלושה חודשים לפני המעבר, או יותר מזה אם הלימודים מתקיימים בשפה המקומית. בררו אם יש קהילה ישראלית או יהודית בעיר אליה אתם עוברים, או אפילו בתוך מוסד הלימוד עצמו. בברלין, לדוגמה, תוכלו להתחבר בקלות רבה לקהילה הישראלית שתעזור לכם להרגיש קצת יותר בבית. כמובן שיש לדאוג גם לכל הסידורים ביורוקרטיים – בראש ובראשונה ביטוח בריאות שיכסה אתכם לאורך כל תקופת הלימודים. לחצו כאן למידע על ביטוח בריאות ברילוקיישן.

ויזות ועבודה

לרוב, ויזת סטודנט אינה מאפשרת עבודה, אך מדינות מסוימות מתירות זאת בהיקף מצומצם. בגרמניה, סטודנטים יכולים לעבוד עד 120 יום בשנה. גרמניה היא יעד שני פופולרי לתואר שני במדעי המחשב ובינה מלאכותית, והסטודנטים יכולים להשתלב בשוק ההייטק המקומי וליישם את הידע האקדמי שהם רוכשים. בארצות הברית, ויזת סטודנט (נקראת גם ויזת F1) מאפשרת לעסוק במשרות סטודנט בתוך הקמפוס. האפשרות לעבוד יכולה להוות מקפצה שתעזור לכם להתחיל את הפרק הבא בקריירה עוד לפני סיום הלימודים. את הויזות מוציאים באמצעות פנייה למשרד החוץ של מדינת היעד.