ישראלים רבים חולמים על רילוקשיין במטרה לשדרג את החיים האישיים והמקצועיים, לקדם את הקריירה, להתפתח מבחינה מקצועית ולאפשר למשפחתם לחיות ברמת חיים גבוהה. לצד החלום המפתה, יש גם כמה נושאים פחות זוהרים שחשוב להתייחס אליהם בטרם המעבר – אחד מהם הוא סוגיית מיסוי ההכנסות של העובד בחו”ל.
רשויות המס בישראל מבצעות מדי פעם שינויים בחוק הקשור לעבודת ישראלים בחו”ל, ובשנים האחרונות חלה החמרה ביחס לנושא הגדרת התושבות של ישראלים המתגוררים בחו”ל – נושא שיש לו השלכה ישירה על ענייני המיסוי ברילוקיישן וכן על תשלומי הביטוח הלאומי.
במאמר זה ננסה להסביר ולפשט את נושא המיסוי ברילוקיישן. ולהסביר כמה סוגיות חשובות בהן אתם עלולים להיתקל.
מהו מיסוי בזמן רילוקיישן?
אחד הנושאים שיש להתייחס אליהם בכובד ראש בעת יציאה לרילוקיישן הוא עניין המיסוי. עוד בטרם המעבר כדאי ללמוד את הנושא ולטפל נכון בכל האספקטים הנוגעים לו. הדבר העיקרי שיש להתייחס אליו כאשר מדברים על מיסוי בזמן רילוקיישן הוא האם העובד הוא תושב ישראל החייב בדיווח על הכנסותיו, כולל אלה שהרוויח מחוץ לישראל ובתשלום מסים בישראל; או תושב חוץ, אשר ביצע תהליך של ניתוק התושבות שלו ופטור מדיווח לרשויות המס בישראל ומכפל תשלומים.
חשוב לזכור כי בישראל נהוגה שיטת מיסוי פרסונלית, על פיה כל תושב ישראל מחויב לדווח על הכנסותיו בישראל ומחוצה לה, ולכן אי דיווח על הכנסות מחו”ל לרשויות המס בישראל עלול להוביל לנקיטת הליכים פליליים.
מיסוי רילוקיישן לשכירים
החל משנת 2016 כל ישראלי שכיר שיוצא לרילוקיישן במדינה אחרת ומעוניין להימנע מכפל תשלומי מס – הן בישראל והן במדינה אליה הוא עובר, נדרש על ידי מס הכנסה הישראלי להגיש דוח הצהרת תושבות, על מנת להוכיח כי הוא אינו תושב ישראל, אלא תושב חוץ – ולכן אינו חייב לשלם מיסים בישראל על הכנסותיו בחו”ל.
כדי להיות זכאי להגדרה של תושבי חוץ יש למלא מספר פרמטרים אותם בוחן מס הכנסה:
- מקום המגורים הקבוע של העובד ושל בני משפחתו.
- מקום העבודה המרכזי של העובד.
- המקום בו מתנהלת כל הפעילות הבנקאית של העובד: כולל חשבונות הבנק, כרטיסי האשראי, הנכסים וההשקעות.
- האם הוא חבר בארגונים או מוסדות שונים במדינה בה הוא מתגורר.
- מספר הימים בהם העובד שהה בישראל.
שכירים שלא ניתקו תושבות
שכיר תושב ישראל שנשלח לעבודה במדינה אחרת, אצל מעסיק ישראלי או מעסיק תושב חוץ, נדרש לדווח על הכנסותיו ולשלם עליהן מס בישראל. חישוב המס בישראל יתבצע בהתאם לפקודת מס הכנסה, תוך התחשבות בגובה המס הזר ששולם במדינה בו מתגורר העובד.
בנוסף, חשוב לדעת כי עובד שאינו ניתק תושבות יידרש גם מהביטוח הלאומי בישראל להמשיך ולשלם את חובותיו. ניתוק התושבות מתרחש לרוב קודם כל בביטוח לאומי ורק לאחר מכן במס הכנסה.
שכירים שניתקו תושבות
עובד שכיר שביצע ניתוק תושבות מישראל, נחשב פטור מתשלום מס על הכנסותיו מחו”ל החל ממועד עזיבת הארץ, אך יש לזכור כי מדינות נוספות נוהגות בשיטת מיסוי דומה לשל ישראל, המחייבת תשלום על כלל ההכנסות של העובד בגבולות המדינה ומחוצה לה. למשל, כתושבי ארה”ב תידרשו לשלם לרשויות המס האמריקאיות על כל הכנסותיכם שהופקו בגבולות ארה”ב ומחוצה לה –כולל רווח ממכירת נדל”ן בישראל או הכנסות משכר דירה מנדל”ן בישראל.
עוד כמה סוגיות שיש לקחת בחשבון כאשר יוצאים לרילוקיישן ובוחרים לנתק תושבות:
- ניתוק התושבות שולל מהאדם את הזכות לטיפול רפואי בישראל, ולכן אם הנכם מעוניינים לשמר זכויות אלה, מומלץ להשאיר את התושבות.
- יש לזכור כי ביטוח לאומי בישראל משלם לכל אזרח ותיק בישראל קצבת זקנה, אך התנאי לקבלתה הוא רצף תשלומים לביטוח לאומי של מינימום 10 שנים. לכן, אם מנתקים תושבות, כדאי לשקול ולחזור לארץ מספיק שנים לפני גיל הפרישה על מנת לצבור שוב את הוותק הנ”ל.
- כאשר תושב ישראל מנתק תושבות מישראל כדי להיות תושב במדינה אחרת, עליו לשלם מס יציאה על נכסיו בישראל במועד העזיבה.
- אם לעובד יש אופציות למניות בחברה, יש לקחת בחשבון כי כאשר מנתקים תושבות למטרות רילוקיישן חל מס יציאה על האופציות הנ”ל.
מיסוי רילוקיישן לעצמאיים
תושב ישראל המפיק הכנסות מפעילות עסקית עצמאית בחו”ל, נדרש על פי החוק הישראלי לדווח על כלל הכנסותיו ולשלם מס בישראל. דיווח אודות ההכנסות בחו”ל נעשה באמצעות דוח אישי, המוגש בסוף השנה, כולל פירוט ההכנסה והמס ששולם בגין ההכנסה בחו”ל.
חשוב מאוד להקפיד על הכללים הנ”ל ולהגיש את הדוח בזמן, על מנת לא למצוא את עצמכם בחוב מול רשויות המס כאשר אתם מגיעים לביקור בישראל.
פעילות עסקית ברילוקיישן
שיטת המיסוי הישראלי, מחייבת כל תושב ישראלי לדווח על הכנסותיו בישראל ומחוצה לה. כיוון שמדובר בעובד עצמאי שהינו תושב ישראל, הכנסותיו יהיו חייבות בשיעור המס החל על כל תושבי ישראל והוא זכאי לקבלת נקודות זיכוי ממס ולניכוי הוצאות שהייה בחו”ל.
ניכוי הוצאות עצמאיים ברילוקיישן
כאמור, עצמאי המוגדר כתושב ישראל נדרש לשלם לרשויות בישראל מס על הכנסותיו בחו”ל, אך במקביל הוא זכאי גם לניכוי הוצאות שונות אשר הוצאו בעת שהייתו בחו”ל ונוגעות לייצור הכנסתו, כגון: הוצאות טיסה לחו”ל (בתנאי שהן הכרחיות לייצור ההכנסה), הוצאות לינה, הוצאות השכרת רכב והוצאות חינוך ילדים. שימו לב: ההוצאות שניתן לקבל עבורן קיזוז הן הוצאות של העובד בלבד ולא כאלה שנוגעות לבני משפחתו, למעט הוצאות חינוך – בתנאי שמשך השהייה בחו”ל עולה על 10 חודשים רצופים.
מיסוי רילוקיישן במדינת היעד
אופן המיסוי עבור הכנסות עובד בחו”ל משתנה ממדינה למדינה ותלוי במדיניות המס במדינה אליה מעתיק העובד את חייו. בכדי למנוע חבות מס כפולה, נוסחו בין ישראל למספר מדינות בעולם אמנות מס הקובעות את קדימות זכות המס לגבי כל הכנסה.
ישראל חתומה כיום על אמנת מס עם המדינות הבאות: אוזבקיסטן, אוסטריה, אוסטרליה, אוקראינה, אזרבייג’ן, איחוד האמירויות הערביות, איטליה, אירלנד, אסטוניה, ארמניה, ארצות הברית, אתיופיה, בולגריה, בלארוס, בלגיה, ברזיל, בריטניה, ג’מייקה, גאורגיה, גרמניה, דנמרק, דרום אפריקה, הודו, הולנד, הונגריה, וייטנאם, טאיוואן, יוון, יפן, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, מולדובה, מלטה, מקדוניה, מקסיקו, נורווגיה, סין, סינגפור, סלובניה, סלובקיה, ספרד, סרביה, פולין, פורטוגל, פיליפינים, פינלנד, פנמה, צ’כיה, צרפת, קוריאה, קנדה, קרואטיה, רומניה, רוסיה, שוודיה, שווייץ, תאילנד, תורכיה.
מיסוי רילוקיישן לארצות הברית
ישראלים שעושים רילוקיישן לארצות הברית ודאי ישמחו לדעת כי מדובר במדינה שיש לה אמנת מס עם מדינת ישראל (החל משנת 1995). על פי אמנה זו, אדם המתגורר באחת ממדינות ארה”ב ומשם מגיע מקור הפרנסה העיקרי שלו, ברוב המקרים לא יידרש לשם כפל מס בישראל. עם זאת, במידה ובארה”ב המס שהעובד נדרש לשלם הוא נמוך יותר מאשר המס שהוא היה נדרש לשלם בישראל, ייאלץ העובד לשלם את ההפרש.
חשוב לזכור: ההקלות הקשורות לאמנת המס עם ארה”ב אינן תקפות לגבי ביטוח לאומי. לכן, על מנת לשמר את הזכויות הרפואיות, יש לשלם גם בארה”ב וגם בישראל עבור הביטוח הלאומי.
מיסוי רילוקיישן לאירופה
בניגוד לארה”ב, באירופה לא לכל המדינות יש אמנת מס מול ישראל. לכן, אם למדינה שבה מתגורר העובד אין אמנה כזאת, למשל: בזמן רילוקיישן לקפריסין, העובד יידרש לשלם כפל מס עבור הכנסותיו.
הבשורה המשמחת היא שיש מדינות רבות באירופה שמחזיקות באמנת מס מול ישראל התקפה גם למס הכנסה וגם לביטוח לאומי, למשל גרמניה. במדינות אלה העובד פטור מכפל מס גם לגבי ביטוח לאומי.
חשוב לציין: אם גובה המסים שהעובד משלם באירופה נמוכים מאשר היה משלם בישראל, יהיה עליו לשלם את ההפרש לישראל.
מיסוי לתושבים חוזרים
ההטבות והזכויות במס הכנסה הישראלי מבחינות בין שני סוגי של תושבים חוזרים:
- תושב חוזר רגיל – הוא תושב ישראל שהחליף את מגורי הקבע שלו בישראל לטובת מגורי קבע בחו”ל ושהה שם לפחות 6 שנים רצופות. הגדרה זו תקפה לגבי תושב ישראלי אשר עזב את הארץ משנת 2009. תושב ישראלי שעזב את ישראל לפני שנת 2009 נחשב “תושב חוזר רגיל” לאחר 3 שנות שהייה בחו”ל.
- תושב חוזר ותיק – הוא תושב ישראל שהתגורר באופן קבוע בחו”ל לתקופה של 10 שנים רצופות ומעלה. כדי לעודד עלייה וחזרה של תושבים לישראל, מעניקה המדינה סל הטבות רחב לתושב חוזר ותיק. על מנת לקבל מעמד של תושב חוזר ותיק יש להגיש בקשה למחלקה למיסוי בינלאומי ברשות המסים.
הטבות מס לתושבים ששהו בחו”ל בין 6 ל-10 שנים
תושב חוזר לישראל לאחר שהות של 6 עד 10 שנים רצופות בחו”ל, זכאי להקלות המס הבאות לגבי נכסים שרכש בתקופה בה התגורר מחוץ לישראל וחדל להיות תושב ישראל:
- פטור ממס במשך 5 שנים עבור הכנסות פסיביות הנובעות מאותם נכסים.
- פטור ממס במשך 10 שנים עבור רווחי הון ממכירת אותם נכסים, אם הנכס אינו מקנה זכות לבעליו, במישרין או בעקיפין, לנכס שהיה מצוי בישראל.
- פטור ממס במשך 5 שנים עבור הכנסות מריבית ודיבידנד מ”ניירות ערך מוטבים” – ניירות ערך הנסחרים בבורסה מחוץ לישראל, שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל והם מנוהלים בחשבון נפרד. פטור זה יינתן גם כאשר לאחר החזרה לארץ מבוצעות באותו חשבון בנק פעולות קנייה ומכירה של ניירות הערך.
הטבות מס לתושבים ששהו בחו”ל מעל ל-10 שנים
תושב חוזר לישראל לאחר שהות של 10 שנים רצופות ומעלה זכאי להטבות הבאות:
- פטור ממס למשך 10 שנים על כל ההכנסות שמקורן מחוץ לישראל. פטור זה כולל את מכלול ההכנסות, האקטיביות והפסיביות, בין אם מקורן מרווחי הון ממימוש נכסים והשקעות מחוץ לישראל, ובין אם מהכנסות שוטפות שהופקו מחוץ לישראל. לגבי נכסים מחוץ לישראל (רווח הון או הכנסות שוטפות), פטור זה יחול גם אם הנכסים נרכשו לאחר חזרתו ארצה של התושב החוזר, ובמהלך 10 השנים בהן הוא פטור.
- תקופת הסתגלות של שנה לפני קביעת התושבות לצרכי מס.
- אם בבעלות התושב החוזר חברות זרות הפועלות בחו”ל, לא יחול עליהן מיסוי באופן אוטומטי.
- שיעור המס בישראל על פנסיה מחוץ לישראל, לא יעלה על שיעור המס הנדרש על אותה פנסיה במדינה הזרה בה התגורר האדם.
לחצו כאן למידע נוסף על תושבים חוזרים באתר רשות המסים
מיסוי וביטוח לאומי ברילוקיישן
כפי שהוזכר במאמר זה מספר פעמים, תושב ישראלי ברילוקיישן חייב להמשיך ולשלם את תשלומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות הממלכתי גם בתקופת שהייתו בחו”ל, על מנת לשמר את זכויותיו בישראל. פיגור בתשלומים אלה עלול לשלול את הזכאות לקבלת שירותים רפואיים בישראל.
ביטוח לאומי מתייחס לאדם שגר בארץ ויצא לחו”ל כתושב ישראל במשך חמש השנים הראשונות שבהן הוא שוהה בחו”ל – בתום חמש השנים ייבחן נושא מרכז חייו של האדם.
שכירים העובדים אצל מעסיק ישראלי
מעמדו של עובד שכיר תושב ישראל שנשלח לרילוקיישן בחו”ל על ידי מעסיק ישראלי הוא זהה לשל עובד שכיר בישראל, ולכן תשלומי הביטוח הלאומי שלו חלים על מעסיקו. אותו אדם ובני משפחתו זכאים לטיפול רפואי בישראל מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
עובד שכיר אצל מעסיק זר
תושב ישראל שמתגורר בחו”ל ועובד כשכיר אצל מעסיק זר מחויב לדאוג לתשלום דמי הביטוח בהתאם לשומה שתתקבל לגביו ממס הכנסה. שיעור דמי הביטוח הם 5 אחוזים דמי ביטוח בריאות ו-7 אחוזים דמי ביטוח לאומי.
חשוב מאוד שכל אדם העומד בפני רילוקיישן יבין לעומק את נושא המיסוי ויתכנן מראש את ההתמודדות הצפויה מול רשויות המסים בעת שהותו בחו”ל. במאמר זה ניסינו לפשט את נושא המיסוי ברילוקיישן ולעמוד על ההבדלים בין עובד שכיר לעצמאי ובין תושב חוץ לעומת תושב ישראל. אם עדיין אתם חשים שאינכם שולטים בנושא, ניתן להתייעץ עם אנשי מקצוע בקיאים בתחום המיסוי ובכל היבטיו, ואף לשכור את שירותיו של יועץ מס רילוקיישן שילווה אתכם בתהליך.
