גרמניה, אחת המדינות המתועשות החזקות בעולם הנחשבת לכלכלה החזקה באירופה, היא יעד תיירותי מוביל וגם מדינה נחשקת לרילוקיישן. עם תנאים סוציאליים מהטובים בעולם, אפשרויות תעסוקה מגוונות ויוקר מחייה נמוך משמעותית מישראל.

גרמניה, המדינה הגדולה ביותר במרכז אירופה, היא למעשה פדרציה המורכבת מ-16 מדינות – אחת מהן היא עיר הבירה ברלין, היעד הפופולרי ביותר לרילוקיישן בגרמניה. בנוסף, היא נחשבת למרכז כלכלי, מסחרי ותרבותי ביבשת אירופה ונחשבת לאחת מהכלכלות הגדולות בעולם. מבחינה דמוגרפית חיים בה כיום למעלה מ-84 מיליון איש, מתוכם כ-19 מיליון מהגרים (23 אחוז מהאוכלוסייה). אחת הסיבות העיקריות לכך היא מדיניות ההגירה הפתוחה של גרמניה ועצם היותה מדינת רווחה.

במאמר הבא ננסה לתת את כל המידע הרלוונטי למתעניינים ברילוקיישן לגרמניה, מסקירה על שוק העבודה המקומי, מערכת הבריאות ומערכת החינוך ועד המלצות למשפחות שמתכננות מעבר מגורים.

עבודה בגרמניה

שוק העבודה הגרמני נחשב לעשיר בהזדמנויות עבור מהגרים מחוץ לאירופה, עם מגוון מקצועות נדרשים, בהם: עובדי רפואה וסיעוד, אנשי מכירות ושיווק, מנהלי פרויקטים, רואי חשבון, מנהלים פיננסיים וכמובן עובדים בתחומי ההייטק, המדע והטכנולוגיה. כדי לעודד הגירה של עובדים מיומנים ומוכשרים, מבצעת הממשלה מדי פעם שינויים בחוקי ההגירה, כמו הקלות בקבלת תושבות קבע וידיעת השפה הגרמנית. כך, גם עובדים מקצועיים שאינם מגיעים ממדינות האיחוד האירופי יכולים להשתלב בקלות יותר בשוק העבודה המקומי.

על מנת למצוא עבודה באופן עצמאי אפשר לנסות את הדרכים הבאות:

  • לחפש משרה רלוונטית למקצוע שלכם באתר של לשכת התעסוקה הגרמנית.
  • לחפש משרות פנויות באתרי אינטרנט של חברות בינלאומיות המחזיקות שלוחה בגרמניה. בחברות בינלאומיות יש גם סיכוי גדול יותר למצוא משרה שאינה דורשת מכם לשלוט בשפה הגרמנית.
  • ליצור קשר דרך רשת הלינקדאין עם חברות בינלאומיות שיש להן סניפים בגרמניה, או עם האד האנטרס’ בתחום העיסוק שלכם. 
  • אפשר לחפש משרות רילוקיישן ומשרות לדוברי אנגלית באתרי אינטרנט לחיפוש עבודה.
  • אפשר להיעזר בחברים בקבוצות פייסבוק שונות, למשל: ישראלים בגרמניה, חי בגרמניה, ישראלים בברלין, ישראלים במינכן, הגירה נבונה לברלין, משרות לדוברי עברית בברלין
    בקבוצות אלה אפשר לנסות ולברר אודות משרות רלוונטיות או ליצור קשרים עם ישראלים אחרים שכבר מתגוררים שם. 

עוד כמה דברים שחשוב לדעת: 

  • מקומות עבודה רבים בגרמניה דורשים שליטה בשפה הגרמנית. לכן, כדי להגדיל את הסיכוי למצוא עבודה ולהשתלב במהירות בתפקידים משמעותיים, כדאי ללמוד את השפה הגרמנית עוד בטרם המעבר. עם זאת, כיוון שאנגלית היא השפה השנייה בגרמניה, אפשרי למצוא גם עבודות שאינן דורשות שליטה בגרמנית. 
  • שבוע העבודה בגרמניה הוא בן 5 ימים.
  • שכר המינימום עומד על 12 אירו לשעת עבודה, ו-2,100 אירו לחודש.

ויזות

ישראלים המחזיקים בדרכון אירופאי זכאים לעבוד וללמוד בגרמניה בשל היותם אזרחי האיחוד האירופי וכן לקבל זכויות סוציאליות נוספות. ישראלים שאינם מחזיקים בדרכון אירופאי נדרשים להוציא ויזה מתאימה לשם שהייה מעל 90 יום. 

ויזת עבודה

ישראלים שאינם מחזיקים בדרכון אירופאי ומעוניינים לעבוד במדינה, למשל למטרת רילוקיישן, זקוקים לאשרת עבודה המאפשרת להם לעבוד באופן חוקי. ישנן מספר סוגי ויזות המאפשרות לעבוד ולשהות באופן חוקי במדינה. להלן הבולטות שבהן:

  • ויזת עבודה לשכיר אקדמאי – אם קיבלתם הצעת עבודה מחברה גרמנית, על המעסיק להעביר הצהרה למשרד העבודה הגרמני על כך שהוא לא הצליח למצוא עובד מתאים בעל אזרחות גרמנית או אירופאית ולבקש אישור להעסיק עובד בעל אזרחות זרה. כאשר מדובר בתחומים בהם יש חוסר בכוח אדם, בד”כ הבקשה מאושרת. 
  • ויזת עבודה תחת Blue Card – ויזת עבודה הניתנת לאזרחים בעלי מקצועות נדרשים בגרמניה ושאינם בעלי דרכון אירופאי. הויזה ניתנת בדרך כלל רק לעובדים מומחים בתחומם על סמך מיומנותם, ותק במקצוע, הכנסות ועוד. יש להגיש מסמכים שונים בנוסף לטופס הבקשה, כמו קורות חיים, אישור תואר וחוזה עבודה. 
  • ויזת יזם – אשרה זו מיועדת לאדם המעוניין לפתוח עסק בגרמניה. יש להגיש עם הבקשה גם תכנית עסקית ופיננסית, מסמכים שונים המוכיחים כישורים ויכולת ועוד.

ויזת סטודנט

סטודנטים שאינם מחזיקים בדרכון אירופאי ומעוניינים ללמוד לימודים גבוהים בגרמניה, זקוקים גם הם לוויזה מיוחדת. את הבקשה יש להגיש בצירוף מספר מסמכים, בהם: הוכחה על יכולת מימון עצמית לאורך תקופת הלימודים,  מכתב קבלה לאוניברסיטה, תעודת בגרות מתורגמת לגרמנית ועוד.

על מנת להוציא כל אחת מהוויזות הנ”ל המאפשרות שהייה ארוכת טווח בגרמניה, יש לקבוע תור בשגרירות הגרמנית ולהביא עמכם את המסמכים הבאים:

  • טופס בקשה לקבלת ויזה.
  • שתי תמונות פספורט מ-3 החודשים האחרונים.
  • דרכון בתוקף לפחות ל-3 חודשים, הכולל לפחות 2 עמודים ריקים.
  • ביטוח רפואי בתוקף לכל תקופת השהייה.
  • אישור על יכולת פיננסית המכסה את כל תקופת השהייה בגרמניה. אם אתם מבקשים ויזת סטודנט עליכם להיות בעלי חשבון בנק חסום בגרמניה (Sperrkonto, חשבון בו מפקידים סכום כסף המופרש לסטודנט במהלך הלימודים כקצבה חודשית) ולהגיש הוכחת כי הוריכם יכולים לתמוך בכם כלכלית. 
  • צילום של ויזות ישנות (אם היו).
  • מסמכים נוספים בהתאם לסוג הוויזה המבוקשת, למשל: לוויזת סטודנט – מכתב קבלה רשמי ממוסד הלימודים האקדמי בגרמניה; לוויזת עצמאיים לפתיחת עסק – קורות חיים, אישורים על הכשרה מקצועית, פרופיל חברה, תכנית עסקית ועוד.

מידע נוסף על אשרות לגרמניה

https://visa.diplo.de/en/index.html#/vib/kurzinfo

שגרירות גרמניה בישראל

https://tel-aviv.diplo.de/il-he

ביטוח רפואי

מערכת הבריאות הגרמנית נחשבת טובה מאוד ומורכבת משילוב בין ביטוח ציבורי לפרטי. כ-90 אחוז מתושבי גרמניה מבוטחים בביטוח הציבורי ובמידת הצורך (תוך תנאים מסוימים) הם יכולים לפנות לביטוח פרטי.
על פי החוק, כל תושבי גרמניה חייבים להחזיק ביטוח רפואי (פרטי או ציבורי) וכדי להצטרף לביטוח רפואי בגרמניה יש צורך להיות אזרח גרמני או להציג ויזה בתוקף.
מצד שני, על מנת להגיש בקשה לוויזה יש להוכיח כי בידכם ביטוח רפואי בתוקף. לשם כך, קיימים היום ביטוחים פרטיים מיוחדים שנותנים מענה למהגרים לתקופת ביניים זו. 

לאחר קבלת ויזת העבודה, אם תהיו מעוניינים תוכלו לעבור לביטוח הציבורי (יש לציין כי לא כל ישראלי ברילוקיישן זכאי להצטרף לביטוח הציבורי).

היתרון העיקרי של הביטוח הציבורי הוא שאם יש לכם ילדים או בן/בת זוג שאינו עובד/ת במהלך הרילוקיישן, הם יהיו זכאים לכיסוי רפואי גם עבורם ללא תוספת תשלום. החיסרון העיקרי של הביטוח הציבורי הוא היצע הרופאים בהשוואה לביטוחים הפרטיים וזמן המתנה ארוך לתורים.

ההמלצה עבור ישראלים ברילוקיישן שמעוניינים להרחיב את הכיסוי הרפואי שלהם ולדאוג לשירותים רפואיים ברמה הגבוהה ביותר, היא לבחור בביטוח פרטי שמותאם לזרים. ביטוח מסוג זה יאפשר זמינות גבוהה של רופאים, ספקי שירות וכיסוי ביטוחי רחב (כולל בתי חולים פרטיים, רפואת שיניים ועוד), וגם פרמיה שאינה מושפעת מגובה השכר. כמו כן, הצטרפות לביטוח פרטי לזרים אינו מונע מעבר עתידי לביטוח הציבורי, בניגוד לביטוחים הפרטיים המקומיים. 

דיוידשילד  מבית פספורטכארד מציעה לישראלים שעוברים לרילוקיישן בגרמניה ביטוח רפואי מחליף קופת חולים המאפשר שירות לקוחות בעברית, ייעוץ רפואי בשפה העברית 24/7 (חלק מהרופאים בגרמניה אינם שולטים היטב באנגלית) וגם כיסוי ביטוחי מלא בעת ביקורי מולדת בישראל.

החיים בגרמניה

כאמור, גרמניה נחשבת כיום לאחד היעדים הנחשקים ביותר להגירה של ישראלים, אבל לפני שמקבלים החלטה על רילוקיישן יש להכיר קצת יותר את האפשרויות העומדות בפניכם, ללמוד על כל מדינה בגרמניה (לכל אחת מ-16 המדינות יש חוקים, תקנות ובירוקרטיה שונים) ולבחון אפשרויות תעסוקה, מגורים וחינוך. חשוב לדעת, כי יש גם הבדלים בין מזרח למערב גרמניה, כאשר במזרח המדינה יש בדרך כלל פחות מהגרים, אבל הדיור והמחייה לרוב זולים יותר ואילו במערב המדינה מצויות רוב הערים הגדולות והמפותחות, כמו המבורג, מינכן ופרנקפורט. כמו כן, כדאי לקחת בחשבון גם את נושא המיסוי בגרמניה ולבדוק את גובה המס שתשלמו על הכנסותיכם ביעד שאתם שוקלים לעבור אליו. בברלין, למשל, המס הוא מהגבוהים שיש וגם אחוזי האבטלה הם מהגבוהים במדינה.

אחד היתרונות הגדולים במגורים בגרמניה הן עלויות המחייה, הנחשבות לרוב נמוכות מישראל. מחירי שכר הדירה נחשבים נמוכים בשל היצע הדירות הגדול, עלויות המזון זולות מישראל ואם אתם עומדים להתגורר בתוך עיר, סביר להניח שלא תצטרכו להחזיק ברכב כיוון שהתחבורה הציבורית יעילה ונוחה מאוד. 

מבחינת מזג האוויר ייתכן והוא יהווה אתגר עבור ישראלים שמורגלים במזג אוויר ים תיכוני חמים. בגרמניה הקיץ נחשב די קצר עם טמפרטורה ממוצעת של כ-25 מעלות, עונות המעבר קרירות והפכפכות, והחורף קר מאוד עם טמפרטורות שמגיעות מתחת ל-0 מעלות. גם גשם הוא עניין שבשגרה וכדאי תמיד להיות מוכנים עם מטריה בשלוף.

והערה כללית חשובה – כדאי לזכור שהמנטליות הגרמנית שונה מהמנטליות שאותה אנו מכירים. הגרמנים מאוד מסודרים, חרוצים וקפדנים, איחורים לא מתקבלים בהבנה ומקצוענות היא ערך עליון. אם תפנימו זאת, יהיה לכם קל יותר להבין את הסביבה החדשה שלכם ואולי להשתלב בה יותר מהר. 

מערכת החינוך בגרמניה

מערכת החינוך בגרמניה נחשבת לאחת מהטובות בעולם, היא מורכבת מבתי ספר וגנים ציבוריים, פרטיים או בינלאומיים, כאשר אחד הפרמטרים החשובים שיש לקחת בחשבון הוא מחסום השפה (ברוב בתי הספר הציבוריים הלימודים בשפה הגרמנית – בחלקם יש גם תוכניות לימודים מיוחדות באנגלית). אם הילדים שלכם אינם דוברי גרמנית ואתם לא מתכוונים להישאר ברילוקיישן יותר משנתיים, סביר להניח שמסגרת חינוכית בינלאומית תתאים להם יותר. בבתי ספר ובגנים אלה שפת הלימודים היא אנגלית, ולרוב לומדים בהם ילדים של מהגרים, דיפלומטים ועובדים ברילוקיישן. לגבי גני ילדים, חשוב לציין כי ברוב המקומות ובעיקר בערים הגדולות, קשה למצוא מקום פנוי בגנים ולכן ייתכן שהחיפוש ייקח זמן.

מבחינת עלויות, יש לקחת בחשבון שבתי ספר בינלאומיים הם היקרים ביותר, אך חלק מהחברות אשר שולחות עובדים לרילוקיישן מממנות את הלימודים עבור ילדי העובדים. בחלק מהערים יש גם בתי ספר יהודיים, למשל בברלין, פרנקפורט, פוטסדם, דיסלדורף ומינכן. בבתי הספר היהודיים חלק מהשיעורים מתקיימים בעברית ולרוב יש שמירה כלשהי על הצביון היהודי והמסורת. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שלימודים בבית ספר יהודי עלולים לעכב את השתלבות הילדים בחברה המקומית, ולכן הם מתאימים בעיקר למשפחות שמגיעות לתקופה קצרה ומתכננות לחזור לישראל.

חשוב גם לדעת, שכדי לבצע רישום לבית ספר או לגן מסוים, אתם זקוקים שתהיה לכם כתובת מקומית ולכן יש לדאוג קודם לנושא המגורים.

רילוקיישן משפחתי לגרמניה

מעבר למדינה זרה הוא אתגר לא פשוט, ודאי כאשר מדובר במעבר עם ילדים. עם זאת, יש פה גם הזדמנות לחוויה של פעם בחיים, בייחוד כשמדובר בגרמניה – אחת המדינות הנחשבות להכי ידידותיות עבור ילדים. 

גרמניה היא מדינה שמאוד מתחשבת במשפחות, מעודדת ילודה ומציעה לא מעט הטבות ואמצעי נוחות להורים עם ילדים, כמו מקומות חניה מותאמים למשפחות וגני משחקים מושקעים בכל מקום.

בנוסף, היא גם אחת המדינות הבטוחות לחיות בהן, עם רמת אלימות ופשיעה נמוכים ותחושת ביטחון גבוהה – יתרון גדול למשפחות עם ילדים.

בשל היותה מדינה שמעודדת הגירה, סביר להניח שברוב מסגרות החינוך ילדכם לא יהיו הזרים היחידים. הקושי העיקרי הצפוי להם הוא בעיקר מול מכשול השפה. לא קל להשתלב בחברה עם ילדים שאינם דוברים את אותה השפה, לכן מומלץ לחשוף אותם עוד לפני המעבר לשפה הגרמנית. עבור ההורים מדובר באתגר עוד יותר גדול, כיוון שמבוגרים בדרך כלל יותר מתקשים לרכוש שפה חדשה. מומלץ בתקופה שלפני המעבר לתרגל עם כל בני המשפחה (בהתאם לגילם) מילים בסיסיות בגרמנית, מה שיכול להקל על כולם בהתנהלות היומיומית ובתקשורת עם המקומיים.

כיום חיים בגרמניה כ-20 אלף מהגרים ישראלים (כמחצית מהם מתגוררים בברלין), כך שבטרם המעבר אפשר לנסות ולהתחבר למשפחות ולקהילה הישראלית דרך קבוצות פייסבוק רלוונטיות באזור שבו אתם עתידים להתגורר, לקבל מהן סיוע, קצת טיפים וגם להכיר חברים חדשים.